הערכת מיזם "רבדים" – קרן רש"י

חוקרת: קרן דביר
עוזרות מחקר: שירה זיוון, אודליה אוחיון

במסגרת פעילותה בתחום החינוך יזמה קרן רש"י, באמצעות עמותות בנות, שורה של התערבויות כוללניות בבתי ספר יסודיים הממוקמים בפריפריה הגאו-חברתית בישראל. ההתערבויות הכוללניות מופעלות היום בכ-100 בתי ספר יסודיים במסגרת במתכונות שונות, המבוססות על ששת תכניות מקור: "שוחרי שינוי", "מיל"ת שלמים", "מרח"ב", ו"מטרווסט" וכן עוד תתי תכניות ביישובים ערד ואילת (בתי ספר בעלי זיקה לימודית). לפני כשנתיים החולט לכנס את כלל התכניות למיזם אחד שיקרא "מיזם רבדים".

לבקשת קרן רש"י ערך צוות המחקר במכון סאלד מחקר הערכה על מיזם רבדים. המחקר התבסס על שלב מקדים של ראיונות עם אנשי התכניות השונים ונציגים מבתי הספר וכן על שאלונים שהועברו ב-35 בתי ספר שנדגמו. בכל בית ספר הועברו שאלונים לצוות ההוראה (מנהלים, מחנכי הכיתות, מורים מקצועיים ורכזי התכנית מטעם בית הספר), לתלמידים בכיתות ד'-ו' ולהוריהם.

הערכת תכנית "קדם עתידים"

חוקרת: קרן דביר
רכזת מחקר: אודליה אוחיון

מטרתה של תכנית "קדם עתידים" היא לסייע לתלמידים לסיים את לימודי בית הספר התיכון ולהגיע לתעודת בגרות איכותית שתאפשר להם להמשיך בלימודים אקדמיים בעיקר בתחומי המדעים, זאת בשילוב פעילות לפיתוח כושר מנהיגות, הנעה להתנדבות ונכונות לתרום לחברה הישראלית.

לתוכנית "קדם עתידים" שותפים עמותת ידידי עתידים ומשרד החינוך, והגופים המפעילים אותה ברחבי הארץ הם: מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, עמותת "הזנק לעתיד", עמותת "מופ"ת"  לקידום ההוראה ולמצוינות בחינוך, התוכנית האוניברסיטאית לקידום הנגישות להשכלה גבוהה בנגב, וחברת "אקסיומה – הישגים בהשכלה" בע"מ.

הערכת התכנית כוללת בחינת מגמות ההשתנות של הישגי תלמידי קדם עתידים לאורך חמש שנים, כאשר הדוח האחרון עוסק בבוגרי השנים תשס"ח-תשע"ב.  הישגי התלמידים נבחנים הן על פי שיעורי הזכאים לתעודת בגרות (לפי סוגי זכאויות שונות) והן על פי ציוניהם (בבגרות ובמקצועות נבחרים).  ממצאי מחקר ההערכה זה מבוססים על נתוני חדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך.

"שילוב תלמידים בתעשייה"

חוקרת: ד"ר רינת יצחקי
צוות המחקר: יעל יולנדר, ציפי בשן, יהונתן בן

התכנית היא יוזמה משותפת של עמותת "הזנק לעתיד", הביטוח הלאומי ומשרד החינוך. מטרתה היא למנוע את נשירתם של תלמידים מבתי ספר תיכוניים באמצעות ניתובם למסלול מקצועי טכנולוגי, והקנייה של דרכי חיים ותעסוקה נורמטיביות. התכנית תאפשר לתלמידים להתגייס לצבא ולמלא שירות משמעותי ומקצועי, ותפתח בפניהם אפשרויות לתעסוקה בעתיד. מכון סאלד יעריך את התכנית במשך שלוש השנים הקרובות באמצעות מעקב ובקרה אחר יישומה בבתי הספר ובמפעלים, ואחר תהליך השינוי שעוברים התלמידים, מתוך כוונה ללמוד על אפקטיביות התכנית בטווח הקצר ובטווח הארוך.

הערכת התכנית 'יא סלאם' – תכנית להוראת ערבית מדוברת בכיתות ה-ו

חוקרות: אורית בנדס-יעקב, ד"ר בהאא מחול
צוות המחקר: אודליה אוחיון, ציפי בשן

מטרת מחקר ההערכה היא לבחון את השפעתה של למידת ערבית מדוברת בכיתות ה-ו בבית הספר היסודי (באמצעות התכנית 'יא סלאם') על שינוי עמדות בקרב תלמידים לגבי השפה הערבית, התרבות הערבית והאוכלוסייה הערבית בישראל. שאלה נוספת שעליה יבקש המחקר לתת תשובה היא האם לימוד ערבית בתכנית זו משפיע על לימוד ערבית בחטיבת הביניים, הן מבחינת ההישגים הלימודיים הן מבחינת הבחירה בהמשך לימוד ערבית בחטיבה העליונה. המחקר מתבונן בתכנית מעיני תלמידים מורים לערבית ומורים בבית הספר שאינם קשורים ישירות לתכנית. המחקר, שאותו הזמינה קרן יוזמות אברהם, יימשך שנתיים. במסגרתו ייבדקו מורים מפעילי התכנית, תלמידים ומחנכים, מ-20 בתי ספר יסודיים ומ-10 חטיבות-ביניים.

הערכת תכניות לטיפוח אוריינות בחטיבות ביניים

חוקרים: ד"ר רחל זורמן, ד"ר שחף גל
רכזות המחקר: רוית אפרתי, רוני בארי, יהונתן בן

מכון סאלד מבצע הערכה של תכניות לטיפוח אוריינות בחטיבות הביניים, שפותחו בסיועה של קרן יד הנדיב. מטרות ההערכה הן לאסוף מידע כמותי ואיכותני מפרספקטיבות שונות, על ההיבטים האלה: (1) כיצד התכניות לטיפוח אוריינות משפרות את האוריינות של התלמידים בחטיבות הביניים?; (2) כיצד התכניות לטיפוח אוריינות מטפחות את הצוות החינוכי בבתי הספר כקהילה מקצועית לומדת המתארגנת סביב גישות הוראה ועבודה מסוימות עם תלמידים והורים?; (3) כיצד התכניות לטיפוח אוריינות משפיעות על ארגונים ועל רשתות של בתי ספר המיישמים אותן?; (4) כיצד ניתן ליצור מודל של אחריותיות (accountability) לאיסוף וניתוח נתונים על מנת לשפר ברציפות את התכניות. בשלב הראשון, צוות המכון מסייע לפתח את תיאוריית השינוי ואת המודל הלוגי של כל תכנית. בשלב השני יוערכו התכניות בהתאם לאינדיקטורים משותפים וספציפיים לכל תכנית.

כפר הנוער הכפר הירוק: תהליך המעבר מבית ספר הנלחם על קיומו לבית ספר מוביל: היבטים ארגוניים וחינוכיים

חוקרת: תמי ברוש
בהנחיית: ד"ר רעיה ברמה

בעשור האחרון עבר כפר הנוער "הכפר הירוק" תהליכי שינוי משמעותיים: ממוסד המתקשה לגייס תלמידים, הפך למוסד משגשג, המציע תכניות לימודים מקוריות ואשר מהווה מקור משיכה לתלמידים רבים.המחקר הנוכחי נערך בהזמנת הנהלת המוסד, והוא מבקש לנתח את תהליך השינוי המערכתי שעבר המוסד, לבחון באילו מובנים הפך לבית ספר מוביל ולברר את השלכות השינוי על אוכלוסיית התלמידים ועל צוות בית הספר. כמו כן שואף המחקר להציג מודל למוסד העובר תהליכי שינוי תוך שמירה על ליבה ערכית וחתירה למצוינת.

הערכת התכנית "עתידים לתעשייה"

חוקרת: קרן דביר
צוות המחקר: ד"ר רחל זורמן, שירה זיוון, אדוה הים-יונס

התכנית "עתידים לתעשייה ולמגזר העסקי" פועלת למימוש מיטבי של הפוטנציאל האנושי הגבוה של דור העתיד בפריפריה. התכנית שמה לה למטרה לסייע לבוגרי שירות צבאי מאזורי הפריפריה, הבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ובעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, לזכות בהזדמנות ללימודים אקדמיים איכותיים, בתחומי המדעים וההנדסה ולהשתלב במהלך הלימודים בהתנסות בתחומי לימודיהם ולהשתלב בעבודה בתחומים אלה עם סיום הלימודים.

הערכת התכנית כוללת שני שלבים. השלב הראשון כולל חשיבה ארגונית למטרת פיתוח המודל הלוגי של התכנית "עתידים לתעשייה" אשר יסייע בגיבוש מחודש של מוקדי התכנית אשר נמצאים בימים אלה בתהליך של דיון והתחדשות. בשלב השני תתמקד ההערכה בבדיקה מעמיקה של תהליך האיתור וההירתמות של החברות לאמץ סטודנטים, נעמוד על המוטיבציות לאימוץ וננסה לאפיין את פרופיל החברה המתאימה להעסקת סטודנטים. כן נעמוד על שיטות האיתור הנהוגות כיום ואת התובנות של אנשי השטח מהניסיון שצברו. במקביל ייערך מיפוי תהליך ההשמה של הסטודנטים הקיים כיום, ותיבחן שביעות רצונם מן השיבוץ ומן הקשר עם העמותה והחברה. יוגדרו הציפיות של הנוגעים בדבר מהשמה מוצלחת, והצרכים של המועסקים והמעסיקים בשלבי ההעסקה השונים.

תיקוף מסמך הסטנדרטים במדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, ד"ר רינת יצחקי
צוות המחקר: פרופ’ יצחק פרידמן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

המחקר נערך כחלק מפעילות נרחבת שנעשתה במשרד החינוך בנוגע לפיתוח סטנדרטים במקצועות הלימוד. בעקבות פיתוח והפצת טיוטת מסמך סטנדרטים במדע וטכנולוגיה לביה"ס היסודי, התבקש המכון בשנת תשס"ד, על ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, לערוך מחקר שיבחן את ביצועי התלמידים ומידת ההתאמה להגדרות שבטיוטת מסמך הסטנדרטים. תוצאות המחקר סייעו בקביעת גרסתו הסופית של מסמך הסטנדרטים במדע וטכנולוגיה לביה"ס היסודי. במחקר נבדקה ההלימה בין ציוני דרך שנקבעו כרמה נדרשת לבין ביצועי תלמידי כיתות ג'-ד'.

מחקר הערכה עבור הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

חוקרות: ד"ר רינת יצחקי, רוית אפרתי

המחקר נועד לבחון את השפעת המענקים הניתנים על ידי הקרן על הגורמים המציעים יוזמות חינוכיות (שאושרו או שנדחו) ועל הנהנים (קהל היעד) מאותן יוזמות. המחקר מבקש גם לבחון את מעגלי ההשפעה הנוספים (אם קיימים) של היוזמות על הארגון החינוכי והקהילה ולהעריך האם אלה אירעו בהשפעת המענק. מטרת-העל של המחקר היא למידת הרשמים והתגובות שיש בשטח כלפי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, במטרה לתרום לשיפור וחיזוק התהליכים שהיא מפעילה; בניית מדד שבאמצעותו יושוו יוזמות על-פי מידת הצלחתן, וייווצר מדרג שישמש לקרן כלי ניהולי. כלי המחקר: שאלונים, ראיונות עם מנהלים ומורים, וניתוח מסמכים. ינותח "מאגר התמיכות" של הקרן ויחושב עבור כל יוזמה "מדד מענק" שיאפשר ביצוע ניתוחים סטטיסטיים בין משתני המחקר.

הסתיים מחקר בנושא רעידות אדמה בהזמנת המשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

צוות המחקר: פרופ' אפרים יער (חוקר ראשי, אוניברסיטת תל-אביב), אורית בנדס-יעקב (חוקרת שותפה, מכון סאלד) וכן יסמין אלקלעי (אונ' תל-אביב) עדי ברמניס ואלכסנדרה גלמן (מכון סאלד)

המחקר עסק באיתור ומיפוי של תפיסות האוכלוסייה בישראל (על רבדיה השונים) בנוגע להיערכות לקראת רעידת אדמה ולהתמודדות עם השלכותיה האפשריות ועמד על תפיסות העומק והמנגנונים הפסיכולוגיים החברתיים והתרבותיים המעצבים את עמדות הציבור הישראלי בנושא זה. המחקר התמקד בהיבטים הבאים: (1) תפיסות סיכון שונות בנוגע לרעידת אדמה אפשרית, והגורמים המבנים אותן (2) מידת החשיפה לידע  בנושא זה, מקורותיו, מידת הפנמתו והמכוונות ליישומו המעשי (3) תפיסת אחריות אישית לגבי היערכות לרעידת אדמה וטיפול בהשלכותיה, ומידת האמון ביכולתה של המדינה לפעול במקרה חירום מסוג זה (4) הערכה לגבי זמינות עתידית של מקורות סיוע ומנגנוני התמודדות אישיים וחברתיים במקרה שאירוע רעידת האדמה יתרחש.

במחקר השתתפו 1207 איש שענו על שאלוני המחקר (שני מדגמים מייצגים של האוכלוסייה בישראל) וכן כ-50 איש שהשתתפו בקבוצות מיקוד.

המחקר עתיד להתפרסם באתר של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.