תיקוף מסמך הסטנדרטים במדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, ד"ר רינת יצחקי
צוות המחקר: פרופ’ יצחק פרידמן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

המחקר נערך כחלק מפעילות נרחבת שנעשתה במשרד החינוך בנוגע לפיתוח סטנדרטים במקצועות הלימוד. בעקבות פיתוח והפצת טיוטת מסמך סטנדרטים במדע וטכנולוגיה לביה"ס היסודי, התבקש המכון בשנת תשס"ד, על ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, לערוך מחקר שיבחן את ביצועי התלמידים ומידת ההתאמה להגדרות שבטיוטת מסמך הסטנדרטים. תוצאות המחקר סייעו בקביעת גרסתו הסופית של מסמך הסטנדרטים במדע וטכנולוגיה לביה"ס היסודי. במחקר נבדקה ההלימה בין ציוני דרך שנקבעו כרמה נדרשת לבין ביצועי תלמידי כיתות ג'-ד'.

מחקר הערכה עבור הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

חוקרות: ד"ר רינת יצחקי, רוית אפרתי

המחקר נועד לבחון את השפעת המענקים הניתנים על ידי הקרן על הגורמים המציעים יוזמות חינוכיות (שאושרו או שנדחו) ועל הנהנים (קהל היעד) מאותן יוזמות. המחקר מבקש גם לבחון את מעגלי ההשפעה הנוספים (אם קיימים) של היוזמות על הארגון החינוכי והקהילה ולהעריך האם אלה אירעו בהשפעת המענק. מטרת-העל של המחקר היא למידת הרשמים והתגובות שיש בשטח כלפי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, במטרה לתרום לשיפור וחיזוק התהליכים שהיא מפעילה; בניית מדד שבאמצעותו יושוו יוזמות על-פי מידת הצלחתן, וייווצר מדרג שישמש לקרן כלי ניהולי. כלי המחקר: שאלונים, ראיונות עם מנהלים ומורים, וניתוח מסמכים. ינותח "מאגר התמיכות" של הקרן ויחושב עבור כל יוזמה "מדד מענק" שיאפשר ביצוע ניתוחים סטטיסטיים בין משתני המחקר.

הסתיים מחקר בנושא רעידות אדמה בהזמנת המשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

צוות המחקר: פרופ' אפרים יער (חוקר ראשי, אוניברסיטת תל-אביב), אורית בנדס-יעקב (חוקרת שותפה, מכון סאלד) וכן יסמין אלקלעי (אונ' תל-אביב) עדי ברמניס ואלכסנדרה גלמן (מכון סאלד)

המחקר עסק באיתור ומיפוי של תפיסות האוכלוסייה בישראל (על רבדיה השונים) בנוגע להיערכות לקראת רעידת אדמה ולהתמודדות עם השלכותיה האפשריות ועמד על תפיסות העומק והמנגנונים הפסיכולוגיים החברתיים והתרבותיים המעצבים את עמדות הציבור הישראלי בנושא זה. המחקר התמקד בהיבטים הבאים: (1) תפיסות סיכון שונות בנוגע לרעידת אדמה אפשרית, והגורמים המבנים אותן (2) מידת החשיפה לידע  בנושא זה, מקורותיו, מידת הפנמתו והמכוונות ליישומו המעשי (3) תפיסת אחריות אישית לגבי היערכות לרעידת אדמה וטיפול בהשלכותיה, ומידת האמון ביכולתה של המדינה לפעול במקרה חירום מסוג זה (4) הערכה לגבי זמינות עתידית של מקורות סיוע ומנגנוני התמודדות אישיים וחברתיים במקרה שאירוע רעידת האדמה יתרחש.

במחקר השתתפו 1207 איש שענו על שאלוני המחקר (שני מדגמים מייצגים של האוכלוסייה בישראל) וכן כ-50 איש שהשתתפו בקבוצות מיקוד.

המחקר עתיד להתפרסם באתר של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

כפר הנוער הכפר הירוק תפיסה ירוקה: טיפוסים חברתיים ועמדות ערכיות ביחס למחויבות סביבתית בישראל

חוקרים: אורית בנדס יעקב, ד"ר דיויד דוניץ, בשיתוף עם פרופ' אפרים יער
מרכזת המחקר: אנה רזניקובסקי

המחקר הנוכחי מבקש לתרום להבנת מקומו של נושא הסביבה בעולם הערכי-חברתי-פוליטי בישראל, בהתבסס על חקירת העמדות, הדעות וההתנהגויות של ישראלים בנושאי סביבה, הן בהתייחסות ל"ישראלים" כקבוצה הן בהתייחסות למגזרים מייצגים של החברה הישראלית. מטרה מרכזית של המחקר היא ניסיון לאתר בתוך כלל אוכלוסיית המחקר "טיפוסי סביבה", הנבדלים זה מזה בנכונותם להשתתף בפעילות סביבתית ובסיבות לשונות זו (סוג ההנעה). במחקר זה נעשה שימוש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותיות. שאלוני המחקר הכמותיים הועברו למדגם מייצג של החברה הישראלית, ולצד זאת הונחו קבוצות מיקוד של תשעה מגזרי אוכלוסייה.

קבצים מצורפים

כפר הנוער הכפר הירוק: תהליך המעבר מבית ספר הנלחם על קיומו לבית ספר מוביל: היבטים ארגוניים וחינוכיים

חוקרת: תמי ברוש
בהנחיית: ד"ר רעיה ברמה

בעשור האחרון עבר כפר הנוער "הכפר הירוק" תהליכי שינוי משמעותיים: ממוסד המתקשה לגייס תלמידים, הפך למוסד משגשג, המציע תכניות לימודים מקוריות ואשר מהווה מקור משיכה לתלמידים רבים. המחקר הנוכחי נערך בהזמנת הנהלת המוסד, והוא מבקש לנתח את תהליך השינוי המערכתי שעבר המוסד, לבחון באילו מובנים הפך לבית ספר מוביל ולברר את השלכות השינוי על אוכלוסיית התלמידים ועל צוות בית הספר. כמו כן שואף המחקר להציג מודל למוסד העובר תהליכי שינוי תוך שמירה על ליבה ערכית וחתירה למצוינת.

הערכת תכניות לימודים במשרד החינוך

מחקרי ההערכה בוצעו ע"י צוות החוקרות במכון

על פי זכייה במכרזים (2002, 2006), המכון סיפק שירותי הערכה לאגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך. עד כה בוצעו למעלה מ-20 מחקרים (ברובם פורסמו דוחות ההערכה), ושש סקירות ספרות. נושאי תכניות הלימודים הם מגוונים, ובהם: היסטוריה, גאוגרפיה, מקרא, חינוך לשוני, ערבית, סוציולוגיה, תושב"ע, גני ילדים ומדע וטכנולוגיה.

פיתוח אינדיקטורים להערכת ההשפעה של בתי ספר סביבתיים ותכניות חינוכיות בתחום הסביבה על קהילותיהם

חוקרים: אורית בנדס-יעקב ודויד דוניץ
צוות המחקר: אודליה אוחיון

המחקר, הכולל הערכה של 25 בתי ספר סביבתיים, נועד לברר את ההיבטים האלה: מהם תחומי התוכן והערכים שבתי הספר הסביבתיים שואפים להקנות לקהילותיהן השונות? מהם האמצעים והדרכים העומדים לרשותם לצורך כך? מהן תפיסותיהם ועמדותיהם של חברים וגופים בקהילת בית הספר ובקהילה המקומית בנוגע לנושאים סביבתיים? ועוד. בחינת היבטים כוללים אלו תוכל לסייע בהגדרת פרמטרים מפורטים וריאליים להשפעה של בתי הספר הסביבתיים על קהילתם המקומית, וכן לאתר את הסיבות במקרה של השפעה שאינה עומדת בציפיות בתי הספר, הקהילה משרד החינוך ומשרד ההגנה על הסביבה. המחקר, שנעשה עבור המשרד להגנת הסביבה, משלב את נקודות המבט של המעורבים: אנשי חינוך, תלמידים, הורים וגורמים בקהילה המקומית והסביבתית.

הערכת תכנית "יא סלאם" שמפעילה קרן יוזמות אברהם

חוקרות: אורית בנדס יעקב (חוקרת ראשית), ד"ר בהאא מח'ול (מפתחת מבחני ידע)
צוות המחקר: אנה רזניקובסקי, מרים חטאב, קרן ליבנה, אודליה אוחיון

מכון הנרייטה סאלד ביצע מחקר הערכה מקיף של התכנית "יא סלאם" להוראת שפה ותרבות ערבית בבתי ספר יסודיים עבריים. התכנית, פותחה לפני שמונה שנים על ידי עמותת "יוזמות קרן אברהם", מיושמת על ידי משרד החינוך, בשיתוף העמותה, בכיתות ה'-ו' בכ-200 בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים. מורי התכנית הם מורים ערבים (רובם ככולם מורות) בעלי תעודת הוראה בערבית, שהוכשרו להוראתה. בשנת הלימודים תשע"א אימץ משרד החינוך את התכנית, וכיום זו תכנית חובה הנלמדת בכל בתי הספר במחוז הצפון של משרד החינוך ובעיר חיפה. נוסף על כך היא נלמדת בחלק מבתי הספר בתל אביב-יפו, בירושלים ובמחוז הדרום.

מטרת המחקר הייתה להעריך את תכנית הלימודים "יא סלאם" על רבדיה השונים ולבחון את מידת השפעתה של התכנית על עמדות משתתפיה כלפי השפה הערבית ותרבותה ועל יחסם כלפי ערבים בישראל וכלפי האפשרות של חיים משותפים עמם. המחקר מבקש להעריך את הישגיה הלימודיים

של התכנית ואת השפעתה על ההישגים של משתתפיה בלימודי ערבית בחטיבת הביניים. המחקר יעמוד גם על האופן שבו השתלבה התכנית בבתי הספר העבריים ועל השפעתה על חיי בית הספר.

אלה שאלות המחקר העיקריות:

– כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות שלימדו בה בבתי הספר העבריים מנקודת המבט של מנהלי בתי הספר?

– כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות בבית הספר העברי מנקודת מבטן?

– באיזו מידה הצליחה התכנית "יא סלאם" להשיג את יעדיה הלימודיים?

– האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על עמדות התלמידים עם סיום התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל? אם כן, באיזו מידה?

– באיזו מידה השפיעה התכנית "יא סלאם" על הישגיהם של בוגריה בכיתה ז' בערבית ספרותית? האם ההשתתפות בתכנית השפיעה על רצונם להמשיך בלימודי ערבית בחטיבה העליונה?

– האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על העמדות של בוגרי התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל שנה לאחר סיומה (בסוף כיתה ז')? אם כן, באיזו מידה?

במחקר שנערך במהלך שלוש שנים השתתפו 75 מנהלים שבבית ספרם פועלת התכנית, 19 מורות ערביות המלמדות ערבית על פי התכנית, כ-1000 תלמידי בתי ספר יסודיים (כמחציתם תלמידי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה), כ-500 תלמידי חטיבות ביניים (כמחציתם בוגרי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה) ו-16 מורות (יהודיות) לערבית בחטיבת הביניים. במחקר נעשה שימוש בשאלוני עמדות, במבחני ידע בכתב ובעל-פה בערבית מדוברת ובערבית ספרותית וכן בשאלוני משוב.

קבצים מצורפים

ההערכת תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום" המפעיל מרכז פרס לשלום

חוקרת ראשית: אורית בנדס יעקב
צוות המחקר: אנה רזניקובסקי, מרים חטאב

מחקר הערכה בן שנתיים עבור מרכז פרס לשלום על תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום". "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום" אשר יזם מרכז פרס לשלום, מפגישים על בסיס קבוע ומתמשך מאות נערות וילדות ישראליות ופלסטיניות באימוני כדורגל ובפעולות "חינוך לשלום". התכנית מכוונת ליצירת דיאלוג ואינטגרציה פנים אל פנים בין המשתתפות, לצד העצמה אישית במטרה לטפח תרבות של שלום ושיתוף פעולה בקרב בני הדור הצעיר באזור. ההערכה הכוללת של התוכנית בקשה לבחון האם התכנית השיגה את יעדיה הערכיים והצליחה לחולל שינוי אצל משתתפות התכנית – נערות וילדות פלסטיניות וישראליות. שאלות המחקר העיקריות, בהתייחסות לכל קבוצה בפני עצמה:

– האם חל שינוי בתפיסות וברגשות השליליים, וכן בתפיסות הסטראוטיפיות כלפי הצד השני בקרב המשתתפות בתכנית?
– האם חל שינוי בתפיסות וברגשות החיוביים כלפי הצד השני: שאיפה לשלום ולנורמליזציה ורצון ליצור קשרי ידידות עם הצד השני בקרב  משתתפות התכנית?
– האם חל שינוי בתפיסת העצמי ובתפיסת המגדר של הנערות המשתתפות בזיקה לתכנית?
– מהן ההשפעות הנוספות של התכנית?

במחקר לקחו חלק תלמידות ישראליות ופלסטיניות בגילאי 7-18. מן הצד הישראלי – התלמידות הגיעו מארבע קהילות בדרום ישראל: קריית גת, ירוחם, כפר מנחם ושדה יואב. מן הצד הפלסטיני – התלמידות הגיעו מן הקהילות של בית לחם, יאטה, יריחו, מזרח ירושלים ואבו-גוש.

קבצים מצורפים

החל מחקר-המשך בנושא בתי ספר תאומים בהזמנת מרכז פרס לשלום

חוקרות: אורית בנדס יעקב ודנה רוזן

מחקר הערכה בן שלוש שנים עבור מרכז פרס לשלום על תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום". תכנית זו מפגישה על בסיס קבוע ומתמשך מאות ילדות ישראליות ופלסטיניות באימוני כדורגל ובפעולות "חינוך לשלום". התכנית מכוונת ליצירת דיאלוג בלתי אמצעי פנים אל פנים בין המשתתפות, לצד העצמה אישית במטרה לטפח תרבות של שלום ושיתוף פעולה בקרב בני הדור הצעיר באזור. ההערכה הכוללת של התוכנית בוחנת האם התכנית השיגה את יעדיה הערכיים והצליחה לחולל שינוי אצל משתתפות התכנית – ילדות פלסטיניות וישראליות, וכן אצל הוריהן שחלקם לוקחים חלק בתכנית. במחקר משתתפות כ-200 תלמידות ישראליות, ערביות-ישראליות ופלסטיניות בגילאי 7-11, כ-40 הורים וכן צוות המאמנים והסטודנטיות  המשתתפות בתכנית.