מחקר הערכה על פעילות מכון עזריאלי להעצמה חינוכית

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
צוות מחקר: קרן דביר וציפי בשן

 

מכון עזריאלי להעצמה חינוכית הוקם על ידי קרן עזריאלי. המכון מפעיל בחטיבות ביניים ברחבי הארץ תכנית להעצמת תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים הנמצאים בסכנת נשירה מבית הספר.  זוהי תכנית הוליסטית שנועדה לצמצם פערים לימודיים, להעצים את התלמידים מבחינה אישית וחברתית ולהקנות להורים כלים לטיפוח קשרים משפחתיים. אנשי מכון עזריאלי רואים חשיבות בהפעלת התכנית בחטיבת הביניים, בכדי לאפשר טיפול מוקדם בנשירה הסמויה ובכך למנוע הישנות של סכנת הנשירה הסמויה והגלויה בכיתות הגבוהות. קרן עזריאלי רצתה לבחון את תפוקות התכנית בקרב בוגריה ומשתתפיה ולקבל מידע רלוונטי ורציף לצורך קבלת החלטות בעתיד. מחקר ההערכה נועד בכדי לעמוד על דרכי היישום של פרדיגמת התכנית הלכה למעשה ולבחון עד כמה התכנית עומדת ביעדיה. המטרה המרכזית היתה לעמוד על תרומת התכנית לתלמידים בנושאיה העיקריים ובהם: צמצום פערים בהישגים לימודיים, מניעת נשירה בעת הפעלת התכנית ולאחר סיומה, תרומת התכנית להעצמה אישית וחברתית של התלמידים וכן העצמת ההורים והקשר שלהם עם ילדיהם. מחקר ההערכה של התכנית פעל כהערכה מעצבת ומסכמת וכלל שימוש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות וכן עיבוד נתונים מחדר המחקר הווירטואלי במשרד החינוך.

מודלים של בתי הספר במוסדות החינוך הפנימייתיים – משרד החינוך

שירה זיוון
נייר העמדה נכתב עבור: "הפורום הציבורי – כפרי הנוער והפנימיות בישראל".

בנייר מוצגים ארבעת המודלים של בתי הספר בפנימיות ובכפרי הנוער. לכל מודל השלכות על מגוון תחומים כגון שילוב תלמידי רווחה במוסד, קשרים עם הקהילה הסובבת והורי החניכים וכן מדדים להצלחה. נייר העמדה ממפה את מוסדות החינוך הפנימייתיים לפי ארבעת המודלים ודן בהשלכות האפשריות של כל מודל.

קבצים מצורפים

הערכת מכינה קדם-צבאית

חוקרות: ד”ר עידית מני-איקן ודנה רוזן

מכון סאלד קיים הערכה על מכינה קדם צבאית המיועדת שפועלת במטרה להכין את חניכיה לשירות משמעותי בצבא, לספק להם כלים לשילוב מיטבי בעולם העבודה ובכך לעזור להם להשתלב בחברה הישראלית. מטרותיה העיקריות מתמקדות בשלושה היבטים: העצמה אישית של החניכים, גיוסם לתפקידים משמעותיים בצה"ל ופיתוח מסוגלות תעסוקתית.

מחקר ההערכה נערך לבקשת הקרן לילדים ובני נוער בסיכון, במוסד לביטוח לאומי, ובמימונה. המחקר פעל כהערכה מעצבת ומסכמת וליווה את המכינה למשך שלוש שנות הפעלה. במהלכו נבחנו התהליכים שעברו החניכים במהלך המכינה, השינויים בתפיסותיהם והשתלבותם בצבא לאחר סיום המכינה; העבודה המערכתית ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים המעורבים בהפעלת המכינה, ומודל ההפעלה של המכינה ואופן יישומו.

 

 

קבצים מצורפים

בחינת מגמות השינוי במאפייני הרקע של בוגרי "האגודה לקידום החינוך"

חוקרת: קרן דביר

מטרות האגודה לקידום החינוך הינן צימצום הפערים החברתיים והחינוכיים בישראל, טיפוח מנהיגות בקרב ילדי עולים מארצות שונות, הקניית ידע והשכלה רחבה וסיוע לבוגרי מוסדות החינוך שלה להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה. כחלק מפעילותה ייסדה האגודה לקידום החינוך את ביה"ס ופנימיית בויאר, מדרשית ופנימיית עמליה ופנימיית עין כרמית בירושלים, פנימיית האגודה ע"ש שטיינברג בכפר סבא ופנימיית אורט בנתניה. מטרת הפנימיות הללו היא לאפשר לחניכים המגיעים מכל רחבי הארץ,  ממאפייני רקע משפחתי כלכלי וחברתי מגוונים, לממש את היכולות והכישורים שלהם.

מטרת מחקר ההערכה, היא בחינת קיומה של מגמת שינוי במאפייני רקע המשפחתי, חברתי וכלכלי של תלמידי חמש הפנימיות של האגודה לקידום החינוך, לאורך שש שנים (תשס"ה-תש"ע). מגמות ההשתנות מאפייני רקע התלמידים נבחנות לפי הנושאים הבאים: מדד חברתי כלכלי לפי יישוב המגורים, מין, סטטוס משפחתי, גודל משפחה, מצבם הכלכלי של ההורים לפי דרגת תשלום, שיעורי תלמידים עולים וארצות לידה.  הניתוחים שבוצעו הינם ניתוחים תיאוריים בעיקרם כאשר במקומות שהתאפשר בוצעו מבחנים סטטיסטיים לבחינת מובהקות מגמת השינוי .

הערכת "מיזם תעודה" – קרן ידידות טורונטו

חוקרות: קרן דביר, אודליה אוחיון

בשנת הלימודים תשע"א, יזמה עמותת ידידות טורונטו (ע"ר) את מיזם "תעודה – כפרי נוער". המיזם התחיל בכפר אחד (כפר הנוער הדתי) בשנה הראשונה. בשנה השנייה התרחב לארבעה כפרי נוער דתיים (כפר הנוער הדתי, אולפנת רעות, גבעת וושינגטון, ותו"ם חרב לאת). עד היום יותר מ-600 תלמידים קיבלו תמיכה באמצעות הפרויקט.

במהלך חודש נובמבר 2013 החל צוות המחקר במכון סאלד במחקר הערכת פרויקט "מיזם תעודה". המחקר הינו מחקר הערכה מעצבת הבוחן את רכיבי התכנית, דרכי הטמעתם בכפרי הנוער. מחקר זה מתבצע באמצעות מערך כלים איכותניים, הכולל ראיונות עם מנהלי בתי הספר ואנשי התכנית, קבוצות מיקוד עם אנשי צוות בתי הספר והתלמידים וזאת בשני שלבים – בתחילת שנה ובסופה.

בריונות ברשת – סקירת ספרות

כותבות הסקירה: ד”ר עידית מני- איקן , דנה רוזן, ענת מרמור וטל ברגר-טיקוצ’ינסקי,

הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון במוסד לביטוח לאומי שמה לה למטרה, לקדם פיתוח תכניות התערבות בתחום המסוכנות ברשת, בדגש על עולמם של בני נוער בסיכון. לשם כך ועל מנת לקבל החלטות המבוססות על תמונת המצב והאתגרים בשטח נתבקש מכון סאלד לכתוב סקירת ספרות בנושא המסוכנות ברשת והמענים הניתנים ברשת לבני נוער בסיכון ולמפות את התכניות והמודלים הפועלים בתחום. בנוסף, נערכו ראיונות עם אנשי מקצוע וחוקרים העוסקים בנושא לקבלת תמונת מצב עדכנית ומקיפה וללמוד גם על החסרים הקיימים בתחום.

מחקר הערכה לתכנית קדמ"א

חוקרת: אורית בנדס-יעקב
צוות המחקר: אודליה אוחיון

תכנית קדמ"א נוסדה מתוך רצון להציע פתרון לאוכלוסייה גדולה של עולים צעירים בני העדה האתיופית בגילאי 28-18, אשר בשל גילם בעת העלייה לישראל לא יכלו להשתלב במערכת החינוך התיכונית. תכניות קדמ"א השונות נועדו להקנות הכשרה בסיסית להשתלבות בארץ באמצעות למידת עברית, סיוע בלימודים לקראת גיור, השלמת השכלה לכלל 12-10 שנות לימוד, עמידה בבחינות הבגרות, השתתפות בקורסים מקצועיים והכנה לקראת לימודים אקדמאים במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוה. מחקר ההערכה מתעד את התכנית ומעריך את תרומתה להשתלבותם של בוגריה בישראל.

מחקר הערכה על תכניות הפדרציה של מיאמי בפרדס חנה כרכור

חוקרת: אורית בנדס-יעקב

המחקר נועד לבחון את השפעת התכניות הממומנות על-ידי קהילת מיאמי, על האוכלוסייה האתיופית בפרדס חנה-כרכור, והוא מקיף את כל קבוצות האוכלוסייה המשתתפות בתכניות: ילדי גנים, ילדי הגיל הרך, תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים, בני נוער, סטודנטים, אימהות ופעילי ציבור בקהילה. משך המחקר שנתיים. בשלב הראשון רואיינו בעלי תפקידים המעורבים בתכניות, ובהמשך נבנו שאלונים לכלל האוכלוסיות הנבדקות. סיכום המחקר הוצג לנציגי הקהילה והיישוב בינואר 2009.

הערכת קהילת שח"ף

חוקרת: קרן דביר
עוזרות מחקר: שירה זיוון, אודליה אוחיון

קהילת שח"ף (שותפות חברתית פעילה) הינה מודל של התיישבות קבע חברתית המוקמת על-ידי קבוצה של צעירים באזורי פריפריה גיאו-חברתיים, ומטרתה יצירת שותפות עם הקהילה במקום לצורך קידום נושאי חינוך, רווחה, תרבות וחברה. קהילות שח"ף מסוגים שונים ומגוונים החלו לפעול ברחבי הארץ בשנים האחרונות (הותיקות שבהן בנות יותר מ-23 שנה). כיום פעילות כ-100 קהילות שהתיישבו באזורים שונים בארץ, מהנגב עד הגליל, אשר נותנות מענים שונים ומגוונים בתחום החינוך, הרווחה והחברה. הקהילות משתייכות לכל מגזרי החברה הישראלית: בוגרי תנועות-נוער חלוציות, צעירים מהציונות הדתית, עולים, ובני מיעוטים. מרבית הקהילות הינן בעלות זיקה רעיונית וארגונית למסגרות רחבות יותר, כגון: תנועות בוגרים, רשתות גרעינים תורניים  וכדומה. הקהילות מתאגדות במבנים חברתיים בעלי צורות שונות, מקיבוצים עירוניים ועד לקבוצות של משפחות המפוזרות במקום התיישבותן. המסגרת האנליטית למחקר זה מתבססת על מחקרי הערכת עוצמת קהילות, בהם קיימת הבחנה בין שלוש מערכות משתנים: משאבים, תהליכים חברתיים ותוצאות. מערכות משתנים אלו מוגדרות כקשורות אחת לשנייה בצורה דינאמית, דהיינו משתני המשאבים מספקים בסיס לתהליכים החברתיים, אך בתורם אותם תהליכים חברתיים יכולים  לשפר, לשנות ואף לייצר משאבים נוספים. תוצאות תהליכים חברתיים יכולות להיות מקושרות בקשרים חיוביים או שליליים עם התהליכים החברתיים ועם המשאבים. מחקר זה עוסק  בבחינת שני סוגי קהילות: קהילות מקום (Communities of Location) קהילות המוגדרות בדרך כלל על ידי גבולות פיסיים, המפרידים בין קבוצת אנשים אחת לרעותה. קהילות עניין או קהילות ייעוד ( Intentional Communities ,Communities of Interest) קהילות שאינן מוגדרות ככתובת מגורים, כי אם כקבוצת אינטרס או כקבוצה פונקציונאלית. לרוב האנשים בחברות המודרניות כיום יש הזדהות עם פסיפס של קהילות מקום וקהילות עניין. ניתן, אם כן, לבחון כיצד קהילה מסוימת משפיעה על איכות החיים הקולקטיבית והאינדיבידואלית, במחקר זה נעשה  ניסיון לעמוד על הדומה והשונה בין סוגי הקהילות השונים בתהליכים החברתיים.

"בטיחות בדרכים במטרייה עירונית" – הוד השרון

חוקרת: אדוה הים-יונס
עוזרת מחקר: דריה שקולניק-רומם
מחלקת החינוך בעיריית הוד-השרון מפעילה תכנית במערכת החינוך בכל המסגרות החינוכיות בעיר – מן הגן ועד י"ב. המכון מעריך את התכנית העירונית זו השנה השלישית. מטרת ההערכה היא לספק הערכה מעצבת ומסכמת באשר לתרומת התכנית. במסגרת המחקר נערכים ראיונות עומק עם מגוון בעלי תפקידים הקשורים לנושא, ומועברים שאלונים לתלמידים, למנהלים, לרכזי הבטיחות בבתי הספר, למדגם מורים, לגננות ולמדגם מן ההורים. כן נערכים ראיונות עם מדגם ילדי גן.