הערכת תכנית "בית ספר דיגיטלי"

צוות המחקר: ד"ר עידית מני- איקן, טל ברגר- טיקוצ'ינסקי וגיתית דהן

בתי ספר דיגיטאליים היא תכנית לפיתוח למידה מתוקשבת בבתי הספר העל-יסודיים לשם קידום הוראה ולמידה משמעותית המבוססת על למידה שיתופית, ואוריינות מידע וידע. את תהליך ביצוע התכנית מוביל מנהל החינוך בעיריית ירושלים ושותפים לו נציגי הורים ומנהלי בתי-ספר.

מינהל החינוך שואף להעריך את תכנית ״בתי ספר דיגיטאליים״ על מנת לבססה על יסודות איתנים של נתונים, הערכה ובקרה. כך, הוא שואף להשיג את היעדים הפדגוגיים של התכנית, כמו גם לשלב את מערכת החינוך במאמץ העירוני להפיכת ירושלים ל״עיר דיגיטאלית״. מטרת המחקר היא להעריך את תהליכי ההטמעה של תכנית "בתי ספר דיגיטליים" בבתי ספר בירושלים והשפעתה על דפוסי ההוראה והלמידה במהלך שנות פעילותה.

הערכת תכנית – מרחב הלמידה העתידי"FLS-World ORT" קדימה מדע

צוות המחקר: ד"ר עידית מני- איקן, טל ברגר- טיקוצ'ינסקי וגיתית דהן

תכנית "מרחב הלמידה העתידי" (FLS) הינה תכנית שהתפתחה כהמשך לפרויקטים של הכיתות החכמות של "World ORT קדימה מדע" שכללו הטמעת אמצעים טכנולוגיים שונים וכיתות אינטראקטיביות בבתי ספר בצפון הארץ ובדרומה. מרחב למידי עתידי הוא מתחם למידה "עתידני" התומך במתכונת חינוכית חדשנית ופורצת דרך מבוססת התנסות חווייתית ומעשירה, בסביבה התורמת מימד נוסף/ חדש להבנה, הפנמה והנאה מהחומר הלימודי בכל תחומי הדעת, תוך פיתוח וטיפוח היבטים ערכיים ברמת הפרט והקהילה.

זהו מבנה פיזי ייעודי שמטרתו לאפשר למידה סדנאית, בה התלמידים יעברו מעמדה לעמדה במהלך יום לימודים ויקבלו ליווי מהמורה בעת הצורך. הלמידה תעשה בשיתופיות תוך יצירת ידע ותוצרים – קוגניטיביים ופיזיים. בנוסף, התכנית כוללת הכשרת מורים להוראה בסביבת למידה חדשנית זו. מכון סאלד מעריך תכנית זו כדי לספק מידע איכותני וכמותי על רכיבי התכנית, תפוקותיה ותוצאותיה, וזאת במטרה לאפשר לצוות התכנית ולמממניה לבחון באופן שיטתי את המתרחש בתכנית ואת השפעתה על אוכלוסיות היעד – המורים, התלמידים וכלל בית הספר. תכנית זו מהווה פיילוט וההערכה מיועדת לבחון את דרכי יישומה הלכה למעשה, וכן לבדוק עד כמה התכנית עומדת ביעדיה בהיבטים השונים לקראת יישומה באזורים נוספים בארץ.

לאתר הכנס:   http://www.openu.ac.il/innovation/chais2018/#a1

Created using Visme . לחצו על התמונה למצגת המלאה.

קבצים מצורפים

הטמעת מעבדות טכנולוגיות בישיבות חרדיות- קרן קירש ו-" World ORT קדימה מדע"

צוות המחקר: ד"ר עידית מני- איקן, טל ברגר- טיקוצ'ינסקי וגיתית דהן

שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הינו יעד חשוב הנעשה במימונה של קרן קירש על ידי הטמעת מעבדות טכנולוגיות בישיבות חרדיות. את תכנית ההטמעה מבצע ומנהל ארגון קדימה מדע – World Ort, האחראי על הציוד והתשתיות, על הטמעת הפדגוגיה המתאימה לשימוש במעבדות אלו ועל הביצוע והמעקב. מחקר ההערכה של התכנית מיועד לספק מידע איכותני וכמותי על רכיבי התכנית, תפוקותיה ותוצאותיה, במטרה לאפשר לצוות התכנית ולמממניה לבחון באופן שיטתי את המתרחש בתכנית ואת השפעתה על אוכלוסיות היעד. המחקר מתמקד ב-4 ישיבות בארץ, בחלקן לומד נוער שנשר ממסגרות לימודיות אחרות, על רקע חוסר התאמה לימודית או רוחנית. מטרת הישיבות לקדם את התלמידים לרכישת מקצוע בתחום הנלמד במעבדה וכן לגיוס לצבא. המעבדות המתוקנות בישיבות אלו כוללות מעבדות מחשבים, חשמל, CNC ותלת מימד.

הערכת תכנית “בשבילי מורחב”​

חוקרות: ד”ר עידית מני-איקן ודנה רוזן

בשבילי מורחב היא תכנית הפועלת בשיתוף של אשלים – ג’וינט ישראל ומשרד הרווחה ונועדה לתת מענה לצעירים ולצעירות בסיכון במסגרת הרשויות המקומיות. התכנית שואפת לסייע לצעירים להשתלב ולתפקד באופן עצמאי במסגרות תעסוקתיות, לימודיות וחברתיות זאת תוך קידום תחושת המסוגלות האישית שלהם,

הרווחה אישית, תחושת השייכות והקשרים המשפחתיים והחברתיים. המחקר על תכנית זאת פועל כהערכה מעצבת ומסכמת במטרה לאפשר לתכנית למידה תהליכית, לאפיין אתגרים וחוזקות  וכן לבחון האם התכנית עומדת ביעדיה  תוך גיבוש תורת ההפעלה של התכנית והטמעתה. המחקר עוסק הן במערך הארגוני של התכנית ובאופן הוצאתה לפועל, הן בצוות המקצועי ובהכשרה שיקבל והן בצעירים המשתתפים בתכנית ובהוריהם.

הערכת מדגם תכניות של עמותת החינוך תעשיידע

חוקרת ראשית: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
עוזרת מחקר: גיתית דהן

 

עמותת החינוך תעשיידע, מיסודה של התאחדות התעשיינים, לקחה על עצמה לפעול ולהשתתף בפיתוח ההון האנושי במדינה באמצעות קירוב הדור הצעיר לתחומי התעשייה והקהילה העסקית, ככלי להתפתחות ולהצלחה במישור האישי, הבית ספרי והלאומי. זאת, במסגרת תהליך מובנה ומערכתי ותוך שיתוף פעולה עם מערכת החינוך וחיבורה לאנשי עסקים ותעשייה אשר ייצרו שינוי חברתי וצמיחה כלכלית עתידית. מכון סאלד העריך 5 מבין התכניות המרכזיות שמפעילה עמותת תעשיידע. מטרת ההערכה היתה לספק מידע להנהלת תעשיידע באשר להתאמה של התכניות שנבחרו למטרות ויעדי תעשיידע באופן כללי ובאופן השוואתי בין תכניות שונות. זאת בכדי לאפשר לצוות העמותה ולמממני התכניות לבחון באופן שיטתי את המתרחש בתכניות ואת השפעתן על אוכלוסיות היעד. המחקר התמקד בשאלות הבאות: האם התוכניות השונות של תעשיידע מקנות את ערכי התעשייה, ואם כן באיזו מידה?, מהי השפעת תכניות תעשיידע על עמדות התלמידים כלפי התעשייה?, מהן התפישות של התלמידים באשר לידע שרכשו בתכניות תעשיידע השונות?, האם התלמידים המשתתפים בתכניות תעשיידע מתכננים לבחור/בוחרים ללמוד במגמות מדעיות טכנולוגיות?

הערכת תכנית "נפגש ב- 5": תכנית היישום לקידום 5 יח"ל במתמטיקה בשנה"ל תשע"ז- תשע"ח באמצעות מעורבות חברתית קהילתית בשיתוף Google

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתהטל ברגר-טיקוצ’ינסקי
עוזרת מחקר: גיתית דהן

 

 התכנית "נפגש ב-5" של World ORT קדימה מדע בשיתוף חברתGoogle  מיועדת להעלאת תחושת המסוגלות והמוטיבציה ללימודי מתמטיקה באמצעות תהליכי חונכות – דוגמה אישית חברתית ורגשית וסיוע בלימודי המתמטיקה של תלמידים חונכים מכיתות י'-יא' לתלמידים חניכים מכיתות ח' ו ט' בחטיבת הביניים. לתכנית 4 מטרות עיקריות: העצמת תלמידים חונכים והפיכתם לבעלי מסוגלות להתמודדות עם אתגרים אינטלקטואליים, חברתיים ורגשיים, העצמת תלמידים חניכים והפיכתם לבעלי מסוגלות להתמודדות בהיבטים הלימודיים קוגניטיביים והחברתיים, קידום תפיסת תחום המתמטיקה והגדלת מספר הלומדים הנרשמים ל- 5 יחידות לימוד מתמטיקה. מטרותיה המרכזיות של ההערכה הינן בדיקת השפעתה של התכנית "ניפגש ב- 5" על שינוי בתחומים הבאים: עמדות חניכים כלפי מקצוע המתמטיקה והבחירה ללמוד אותו באופן מורחב, עמדות חונכים כלפי תחושת המסוגלות העצמית שלהם באשר ליכולתם להתמודד עם אתגרים אינטלקטואליים, חברתיים ורגשיים. וכן לבחון את יעילות התכנית בבתי ספר שונים, במגזרים שונים ובמודלים שונים של הפעלה.

לימודי המתמטיקה ברמת 5 יח"ל בחברה הערבית והוראתם בישראל

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
צוות המחקר: דנה רוזן וציפי בשן

מחקר זה נערך ביוזמת קרן טראמפ ובמימונה, בשיתוף פרופ’ פאדיה נאסר אבו-אלהיג’א מאוניברסיטת תל אביב. המחקר נועד לזהות ולבחון היבטים שונים המאפיינים את לימודי המתמטיקה ברמת 5 יח”ל והוראתה בחברה הערבית בישראל, לעמוד על האתגרים ולאפיין הזדמנויות להרחבת מעגל הלומדים. במחקר נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים והסוגיות נבחנו בקרב תלמידים, מורים, מנהלים ואנשי מפתח בתחום.

לצפיה בדו"ח הסופי לחצו כאן
לצפייה בדוח הסופי בשפה הערבית לחצו כאן

לימודי פיזיקה ברמת 5 יח"ל והוראתם בישראל

לימודי פיזיקה ברמת 5 יח”ל והוראתם בישראל

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
צוות המחקר: דנה רוזן וציפי בשן

מכון סאלד, ביזמת קרן טראמפ ובמימונה, ובשיתוף עם הפיקוח על הוראת הפיזיקה, התבקש לערוך מחקר במטרה לספק תמונת מצב עדכנית על לימודי הפיזיקה בתיכון ברמת 5 יח”ל, לאור השינויים שחלו בהם בשנים האחרונות (וזאת בהמשך למחקר קודם שנערך גם הוא על ידי מכון סאלד ב-2012). במחקר זה נבדקו הנתונים העדכניים אודות מורי ותלמידי פיזיקה; נבחנו תפיסות תלמידים, מורים ומנהלים אודות לימודי פיזיקה ברמת 5 יחל בישראל וכן לגבי התכנית להרחבת מעגל הלומדים והשפעתם של השינויים שנעשו במסגרת הוראת הפיזיקה בשנים האחרונות על נושא זה. בנוסף נבדקו התייחסות גורמים שונים – הצבא, האוניברסיטאות והמעסיקים הפוטנציאליים – ללימודי הפיזיקה בתיכון ואיזה יתרון הם מקנים ללומדים, במטרה להבין את האפיקים העתידיים של בוגרי הפיזיקה. במחקר נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים, והסוגיות נבחנו בקרב תלמידים, מורים, מנהלים ואנשי מפתח בתחום.

מדגם ממצאי מחקר – תמונת מצב לימודי הפיזיקה ברמת 5 יח"ל בישראל

לצפיה בדוח : לימודי הפיזיקה בישראל תמונת מצב – לחצו כאן

הערכת אשכול תכניות “הוראה פלוס” להכשרה קלינית למורים

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

 

בשנת 2013 החלה קרן טראמפ בסדרת הכשרות למורי מתמטיקה ומדעים בחטיבות העליונות במודל של הכשרה קלינית. כיום תכניות הכשרה אלו פועלות בשבע מכללות ובאוניברסיטה אחת. התוכניות מיושמות באופנים שונים ובסביבות שונות, אך חולקות מטרה משותפת במסגרת המיזם ומתבססות על עקרונות וסטנדרטים משותפים.

מחקר ההערכה פועל בשיטת הערכת אשכולות ומעריך את אשכול התכניות הקליניות להכשרת מורים, באמצעות בחינת שמונה ההכשרות השונות כחלק מהמיזם כולו. השימוש בהערכת אשכולות מאפשר ללמוד על מכלול התכניות ועל השינוי המצטבר הכולל וגם להשוות בין התכניות השונות על בסיס העקרונות המשותפים תוך שימת לב להקשרים השונים בהן הן פועלות. ההכשרות השונות נבחנות באמצעות כלי מחקר אחידים וזאת לצורך הערכת מדדים משותפים ועל מנת לבדוק את האפקטיביות ביישום העקרונות והסטנדרטים המשותפים, ואת מידת ההשפעה המשותפת. השימוש המקביל באותם כלי הערכה בתכניות שונות הבאים לענות על אותן שאלות מחקר (בשונה מהערכה נפרדת של כל תכנית) מאפשר השוואה בין התכניות מחד והתבוננות אינטגרטיבית על יישום המיזם כולו והשפעתו, מאידך.

במסגרת המחקר נבחנת ההתפתחות הכללית של המיזם, אתגריו וחוזקותיו ומידת עמידתו ביעדים. למידה של האתגרים והחוזקות של התכניות וכן ההבנה כיצד היישום והשינוי באים לידי ביטוי בהקשרים שונים יסייעו להבין כיצד יש לשנות ולשפר את התכניות השונות והמיזם כולו כדי להפכם לברי קיימא.

סיכום מחקר הערכת אשכול תכניות "הוראה פלוס" להכשרה קלינית בהסבת מורים למתמטיקה, שנערך בהזמנת קרן טראמפ – סיכום עיקרי הממצאים ותכניות לעתיד

לצפיה בדוח ביניים

הערכה כוללת של הטמעה של אשכול מעבדות במדע וטכנולוגיה

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
רכזת המחקר: ציפי בשן

בשנים תשע"ג – תשע"ו ארגון " World ORT קדימה מדע " התקין או שדרג מעבדות במדע וטכנולוגיה ב-32 בתי ספר שונים ברחבי הארץ. בחלק מבתי הספר מסייע הארגון גם בהטמעה הפדגוגית של המעבדה בבית הספר. מטרת ההתקנה וההטמעה היא הגברת המוטיבציה של התלמידים ללמוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בתיכון והגדלת מעגל התלמידים הפונים למקצועות אלו כמקצועות מגמה.  המחקר כלל את הערכת התרומה של  התקנת מעבדות חדשות או שדרוגן לעליה במספר התלמידים הפונים למגמות מדעיות וטכנולוגיות בתיכון וכן לשינוי בשיטות הלמידה והוראה של המקצועות המדעיים טכנולוגיים בבתי הספר. ההערכה נועדה בכדי לבדוק עד כמה ובאיזה אופן השקעת ארגון קדימה מדע במעבדות תורמת למטרות של ארגוןWorld ORT " קדימה מדע" בתחום של קידום לימודי המדעים והטכנולוגיה במערכת החינוך בישראל.

.

מצגת הערכה כוללת של הטמעה של אשכול מעבדות במדע וטכנולוגיה

סיכום הממצאים עיקריים של הערכת השפעת הטמעת מעבדות מדעיות-טכנולוגיות בבתי ספר- תשע"ו