הערכת תכנית “בשבילי מורחב”​

חוקרות: ד”ר עידית מני-איקן ודנה רוזן

בשבילי מורחב היא תכנית הפועלת בשיתוף של אשלים – ג’וינט ישראל ומשרד הרווחה ונועדה לתת מענה לצעירים ולצעירות בסיכון במסגרת הרשויות המקומיות. התכנית שואפת לסייע לצעירים להשתלב ולתפקד באופן עצמאי במסגרות תעסוקתיות, לימודיות וחברתיות זאת תוך קידום תחושת המסוגלות האישית שלהם,

הרווחה אישית, תחושת השייכות והקשרים המשפחתיים והחברתיים. המחקר על תכנית זאת פועל כהערכה מעצבת ומסכמת במטרה לאפשר לתכנית למידה תהליכית, לאפיין אתגרים וחוזקות  וכן לבחון האם התכנית עומדת ביעדיה  תוך גיבוש תורת ההפעלה של התכנית והטמעתה. המחקר עוסק הן במערך הארגוני של התכנית ובאופן הוצאתה לפועל, הן בצוות המקצועי ובהכשרה שיקבל והן בצעירים המשתתפים בתכנית ובהוריהם.

הערכת מדגם תכניות של עמותת החינוך תעשיידע

חוקרת ראשית: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
עוזרת מחקר: גיתית דהן

 

עמותת החינוך תעשיידע, מיסודה של התאחדות התעשיינים, לקחה על עצמה לפעול ולהשתתף בפיתוח ההון האנושי במדינה באמצעות קירוב הדור הצעיר לתחומי התעשייה והקהילה העסקית, ככלי להתפתחות ולהצלחה במישור האישי, הבית ספרי והלאומי. זאת, במסגרת תהליך מובנה ומערכתי ותוך שיתוף פעולה עם מערכת החינוך וחיבורה לאנשי עסקים ותעשייה אשר ייצרו שינוי חברתי וצמיחה כלכלית עתידית. מכון סאלד העריך 5 מבין התכניות המרכזיות שמפעילה עמותת תעשיידע. מטרת ההערכה היתה לספק מידע להנהלת תעשיידע באשר להתאמה של התכניות שנבחרו למטרות ויעדי תעשיידע באופן כללי ובאופן השוואתי בין תכניות שונות. זאת בכדי לאפשר לצוות העמותה ולמממני התכניות לבחון באופן שיטתי את המתרחש בתכניות ואת השפעתן על אוכלוסיות היעד. המחקר התמקד בשאלות הבאות: האם התוכניות השונות של תעשיידע מקנות את ערכי התעשייה, ואם כן באיזו מידה?, מהי השפעת תכניות תעשיידע על עמדות התלמידים כלפי התעשייה?, מהן התפישות של התלמידים באשר לידע שרכשו בתכניות תעשיידע השונות?, האם התלמידים המשתתפים בתכניות תעשיידע מתכננים לבחור/בוחרים ללמוד במגמות מדעיות טכנולוגיות?

הערכת תכנית "נפגש ב- 5": תכנית היישום לקידום 5 יח"ל במתמטיקה בשנה"ל תשע"ז- תשע"ח באמצעות מעורבות חברתית קהילתית בשיתוף Google

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתהטל ברגר-טיקוצ’ינסקי
עוזרת מחקר: גיתית דהן

 

 התכנית "נפגש ב-5" של World ORT קדימה מדע בשיתוף חברתGoogle  מיועדת להעלאת תחושת המסוגלות והמוטיבציה ללימודי מתמטיקה באמצעות תהליכי חונכות – דוגמה אישית חברתית ורגשית וסיוע בלימודי המתמטיקה של תלמידים חונכים מכיתות י'-יא' לתלמידים חניכים מכיתות ח' ו ט' בחטיבת הביניים. לתכנית 4 מטרות עיקריות: העצמת תלמידים חונכים והפיכתם לבעלי מסוגלות להתמודדות עם אתגרים אינטלקטואליים, חברתיים ורגשיים, העצמת תלמידים חניכים והפיכתם לבעלי מסוגלות להתמודדות בהיבטים הלימודיים קוגניטיביים והחברתיים, קידום תפיסת תחום המתמטיקה והגדלת מספר הלומדים הנרשמים ל- 5 יחידות לימוד מתמטיקה. מטרותיה המרכזיות של ההערכה הינן בדיקת השפעתה של התכנית "ניפגש ב- 5" על שינוי בתחומים הבאים: עמדות חניכים כלפי מקצוע המתמטיקה והבחירה ללמוד אותו באופן מורחב, עמדות חונכים כלפי תחושת המסוגלות העצמית שלהם באשר ליכולתם להתמודד עם אתגרים אינטלקטואליים, חברתיים ורגשיים. וכן לבחון את יעילות התכנית בבתי ספר שונים, במגזרים שונים ובמודלים שונים של הפעלה.

לימודי המתמטיקה ברמת 5 יח"ל בחברה הערבית והוראתם בישראל

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
צוות המחקר: דנה רוזן וציפי בשן

מחקר זה נערך ביוזמת קרן טראמפ ובמימונה, בשיתוף פרופ’ פאדיה נאסר אבו-אלהיג’א מאוניברסיטת תל אביב. המחקר נועד לזהות ולבחון היבטים שונים המאפיינים את לימודי המתמטיקה ברמת 5 יח”ל והוראתה בחברה הערבית בישראל, לעמוד על האתגרים ולאפיין הזדמנויות להרחבת מעגל הלומדים. במחקר נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים והסוגיות נבחנו בקרב תלמידים, מורים, מנהלים ואנשי מפתח בתחום.

לצפיה בדו"ח הסופי לחצו כאן
לצפייה בדוח הסופי בשפה הערבית לחצו כאן

לימודי פיזיקה ברמת 5 יח"ל והוראתם בישראל

לימודי פיזיקה ברמת 5 יח”ל והוראתם בישראל

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
צוות המחקר: דנה רוזן וציפי בשן

מכון סאלד, ביזמת קרן טראמפ ובמימונה, ובשיתוף עם הפיקוח על הוראת הפיזיקה, התבקש לערוך מחקר במטרה לספק תמונת מצב עדכנית על לימודי הפיזיקה בתיכון ברמת 5 יח”ל, לאור השינויים שחלו בהם בשנים האחרונות (וזאת בהמשך למחקר קודם שנערך גם הוא על ידי מכון סאלד ב-2012). במחקר זה נבדקו הנתונים העדכניים אודות מורי ותלמידי פיזיקה; נבחנו תפיסות תלמידים, מורים ומנהלים אודות לימודי פיזיקה ברמת 5 יחל בישראל וכן לגבי התכנית להרחבת מעגל הלומדים והשפעתם של השינויים שנעשו במסגרת הוראת הפיזיקה בשנים האחרונות על נושא זה. בנוסף נבדקו התייחסות גורמים שונים – הצבא, האוניברסיטאות והמעסיקים הפוטנציאליים – ללימודי הפיזיקה בתיכון ואיזה יתרון הם מקנים ללומדים, במטרה להבין את האפיקים העתידיים של בוגרי הפיזיקה. במחקר נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים, והסוגיות נבחנו בקרב תלמידים, מורים, מנהלים ואנשי מפתח בתחום.

מדגם ממצאי מחקר – תמונת מצב לימודי הפיזיקה ברמת 5 יח"ל בישראל

לצפיה בדוח : לימודי הפיזיקה בישראל תמונת מצב – לחצו כאן

הערכת אשכול תכניות “הוראה פלוס” להכשרה קלינית למורים

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

 

בשנת 2013 החלה קרן טראמפ בסדרת הכשרות למורי מתמטיקה ומדעים בחטיבות העליונות במודל של הכשרה קלינית. כיום תכניות הכשרה אלו פועלות בשבע מכללות ובאוניברסיטה אחת. התוכניות מיושמות באופנים שונים ובסביבות שונות, אך חולקות מטרה משותפת במסגרת המיזם ומתבססות על עקרונות וסטנדרטים משותפים.

מחקר ההערכה פועל בשיטת הערכת אשכולות ומעריך את אשכול התכניות הקליניות להכשרת מורים, באמצעות בחינת שמונה ההכשרות השונות כחלק מהמיזם כולו. השימוש בהערכת אשכולות מאפשר ללמוד על מכלול התכניות ועל השינוי המצטבר הכולל וגם להשוות בין התכניות השונות על בסיס העקרונות המשותפים תוך שימת לב להקשרים השונים בהן הן פועלות. ההכשרות השונות נבחנות באמצעות כלי מחקר אחידים וזאת לצורך הערכת מדדים משותפים ועל מנת לבדוק את האפקטיביות ביישום העקרונות והסטנדרטים המשותפים, ואת מידת ההשפעה המשותפת. השימוש המקביל באותם כלי הערכה בתכניות שונות הבאים לענות על אותן שאלות מחקר (בשונה מהערכה נפרדת של כל תכנית) מאפשר השוואה בין התכניות מחד והתבוננות אינטגרטיבית על יישום המיזם כולו והשפעתו, מאידך.

במסגרת המחקר נבחנת ההתפתחות הכללית של המיזם, אתגריו וחוזקותיו ומידת עמידתו ביעדים. למידה של האתגרים והחוזקות של התכניות וכן ההבנה כיצד היישום והשינוי באים לידי ביטוי בהקשרים שונים יסייעו להבין כיצד יש לשנות ולשפר את התכניות השונות והמיזם כולו כדי להפכם לברי קיימא.

סיכום מחקר הערכת אשכול תכניות "הוראה פלוס" להכשרה קלינית בהסבת מורים למתמטיקה, שנערך בהזמנת קרן טראמפ – סיכום עיקרי הממצאים ותכניות לעתיד

לצפיה בדוח ביניים

הערכה כוללת של הטמעה של אשכול מעבדות במדע וטכנולוגיה

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
רכזת המחקר: ציפי בשן

בשנים תשע"ג – תשע"ו ארגון " World ORT קדימה מדע " התקין או שדרג מעבדות במדע וטכנולוגיה ב-32 בתי ספר שונים ברחבי הארץ. בחלק מבתי הספר מסייע הארגון גם בהטמעה הפדגוגית של המעבדה בבית הספר. מטרת ההתקנה וההטמעה היא הגברת המוטיבציה של התלמידים ללמוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בתיכון והגדלת מעגל התלמידים הפונים למקצועות אלו כמקצועות מגמה.  המחקר כלל את הערכת התרומה של  התקנת מעבדות חדשות או שדרוגן לעליה במספר התלמידים הפונים למגמות מדעיות וטכנולוגיות בתיכון וכן לשינוי בשיטות הלמידה והוראה של המקצועות המדעיים טכנולוגיים בבתי הספר. ההערכה נועדה בכדי לבדוק עד כמה ובאיזה אופן השקעת ארגון קדימה מדע במעבדות תורמת למטרות של ארגוןWorld ORT " קדימה מדע" בתחום של קידום לימודי המדעים והטכנולוגיה במערכת החינוך בישראל.

.

מצגת הערכה כוללת של הטמעה של אשכול מעבדות במדע וטכנולוגיה

סיכום הממצאים עיקריים של הערכת השפעת הטמעת מעבדות מדעיות-טכנולוגיות בבתי ספר- תשע"ו

פרויקט PBL – פתרון בעיות בתחומי מדע וטכנולוגיה בבתי ספר בצפון הארץ

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
רכזת מחקר: ציפי בשן

בשנת הלימודים תשע"ד השיקה קדימה מדע תכנית על פי מודל של PBL –Problem Based Learning – אשר יוצרת סביבה לימודית לתמיכה בגישה פדגוגית הנשענת על מיומנויות המאה ה-21.

בתכנית לוקחים חלק חמישה בתי ספר בצפון הארץ והיא מיועדת לתלמידי חטיבות הביניים במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה. מטרת התכנית הינה הקניית מושגים מדעיים מתוך תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה באמצעות עבודות תלמידים שיהיו מבוססות בעיות אוטנטיות ורלוונטיות הנובעות מעולמו של התלמיד. הפתרונות המוצעים יבואו מתוך עולם התוכן של מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה (STEM). בנוסף, תיווצר קהילת מורים משותפת לכל בתי הספר המשתתפים בתכנית אשר תהווה קבוצה מקצועית מתפתחת.

המטרות של מחקר ההערכה הן לעקוב אחר הפעלת התכנית בבתי הספר החל בשנה"ל תשע"ד בכדי להעריך את יישום והצלחת התכנית בהתאם למטרותיה המוצהרות ובהן: א. תהליך יצירת קהילת מורים לומדת ומתפתחת, ב. תהליך הלמידה של התלמידים – עדויות על למידה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים, יציאה מבעיה אוטנטית ורלוונטית והגעה לתוצר ורכישה של מיומנויות חקר ולמידה שיתופית.

באמצעות מחקר ההערכה ניתן יהיה לעמוד על נקודות החוזק של התכנית ועל נקודות לחיזוק וכן לבנות מודל באמצעותו ניתן יהיה להפיץ את התכנית בבתי ספר נוספים בארץ.

מחקר בנושא מורי הפיזיקה בישראל

חוקרת: ד”ר עידית מני-איקן
עוזרת המחקר: דנה רוזן

במטרה לקדם את הוראת הפיזיקה בישראל יזם הפיקוח על הוראת הפיזיקה ביחד עם קרן טראמפ ובמימונה, מחקר הערכה שכלל ניתוח נתונים מחדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך וסקר מורים למיפוי ולאפיון הוראת הפיזיקה בישראל בשנת תשע”ב. מטרת המחקר הייתה לאפיין את המורים המלמדים פיזיקה בהיבטים שונים הקשורים להוראת פיזיקה בתיכון, ביניהם: מסלולי ההתפתחות המקצועיים של המורים, המוטיבציה בבחירת מקצוע ההוראה, מאפיינים של מורים צעירים לעומת ותיקים, קשיים בהוראה וכדומה. בנוסף אופיינו גם בתי הספר שבהן קיימות מגמות לפיזיקה וכן הפרופיל הלימודי של התלמידים הבוחרים ללמוד 5 יחידות פיזיקה. ממצאי המחקר משמשים את הפיקוח על הוראת הפיזיקה וקרן טראמפ לקבל החלטות מושכלות באשר לאופי ההשקעה הנדרשת בכדי לטפח ולהגדיל את אוכלוסיית מורי ותלמידי הפיזיקה בישראל במטרה לטפח מקצוע בחירה זה.

קבצים מצורפים

מחקר בנושא מורי המתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימודים בחטיבות העליונות בישראל

חוקרת: ד”ר עידית מני- איקן
מרכזת המחקר: דנה רוזן

קרן טראמפ שואפת להגדיל את מעגל (מספר) התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד בחטיבות העליונות של בתי הספר התיכוניים בישראל. להשגת מטרה זו מתמקדת פעילות הקרן בקידום ההוראה של מורי המתמטיקה המלמדים ברמת לימוד זו.

מכון סאלד ביצע מחקר המספק תמונה מקיפה על פרופיל המורים למתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, המחקר נותן מענה לשאלות הנוגעות להיקף ההוראה ולתכניה, לתנאי העבודה, הרקע, ההשכלה, ההכשרה והניסיון של המורים. עוד עסק המחקר בתפיסת המורים את תלמידיהם, אמונתם ביכולתם להצליח בלימודיהם ובמאפיינים הנדרשים לכך. בנוסף, בחן המחקר מאפיינים הקשורים להוראת המתמטיקה בבית הספר כגון מספר המורים המלמדים, עבודת הצוות, ההתפתחות המקצועית של המורים ותמיכת בית הספר בלימודי המתמטיקה ובהוראתה.