חוקרות: אורית בנדס יעקב (חוקרת ראשית), ד"ר בהאא מח'ול (מפתחת מבחני ידע)
צוות המחקר: אנה רזניקובסקי, מרים חטאב, קרן ליבנה, אודליה אוחיון
מכון הנרייטה סאלד ביצע מחקר הערכה מקיף של התכנית "יא סלאם" להוראת שפה ותרבות ערבית בבתי ספר יסודיים עבריים. התכנית, פותחה לפני שמונה שנים על ידי עמותת "יוזמות קרן אברהם", מיושמת על ידי משרד החינוך, בשיתוף העמותה, בכיתות ה'-ו' בכ-200 בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים. מורי התכנית הם מורים ערבים (רובם ככולם מורות) בעלי תעודת הוראה בערבית, שהוכשרו להוראתה. בשנת הלימודים תשע"א אימץ משרד החינוך את התכנית, וכיום זו תכנית חובה הנלמדת בכל בתי הספר במחוז הצפון של משרד החינוך ובעיר חיפה. נוסף על כך היא נלמדת בחלק מבתי הספר בתל אביב-יפו, בירושלים ובמחוז הדרום.
מטרת המחקר הייתה להעריך את תכנית הלימודים "יא סלאם" על רבדיה השונים ולבחון את מידת השפעתה של התכנית על עמדות משתתפיה כלפי השפה הערבית ותרבותה ועל יחסם כלפי ערבים בישראל וכלפי האפשרות של חיים משותפים עמם. המחקר מבקש להעריך את הישגיה הלימודיים
של התכנית ואת השפעתה על ההישגים של משתתפיה בלימודי ערבית בחטיבת הביניים. המחקר יעמוד גם על האופן שבו השתלבה התכנית בבתי הספר העבריים ועל השפעתה על חיי בית הספר.
אלה שאלות המחקר העיקריות:
– כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות שלימדו בה בבתי הספר העבריים מנקודת המבט של מנהלי בתי הספר?
– כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות בבית הספר העברי מנקודת מבטן?
– באיזו מידה הצליחה התכנית "יא סלאם" להשיג את יעדיה הלימודיים?
– האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על עמדות התלמידים עם סיום התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל? אם כן, באיזו מידה?
– באיזו מידה השפיעה התכנית "יא סלאם" על הישגיהם של בוגריה בכיתה ז' בערבית ספרותית? האם ההשתתפות בתכנית השפיעה על רצונם להמשיך בלימודי ערבית בחטיבה העליונה?
– האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על העמדות של בוגרי התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל שנה לאחר סיומה (בסוף כיתה ז')? אם כן, באיזו מידה?
במחקר שנערך במהלך שלוש שנים השתתפו 75 מנהלים שבבית ספרם פועלת התכנית, 19 מורות ערביות המלמדות ערבית על פי התכנית, כ-1000 תלמידי בתי ספר יסודיים (כמחציתם תלמידי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה), כ-500 תלמידי חטיבות ביניים (כמחציתם בוגרי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה) ו-16 מורות (יהודיות) לערבית בחטיבת הביניים. במחקר נעשה שימוש בשאלוני עמדות, במבחני ידע בכתב ובעל-פה בערבית מדוברת ובערבית ספרותית וכן בשאלוני משוב.