חוקרות: ד"ר עמלי שחף, ד"ר עידית מני-איקן, רוית אפרתי, טל פורסטנברג, אביגיל בן עטר, קרן דביר, ליטל חאיט
מלחמת חרבות ברזל, שפרצה באוקטובר 2023, הציבה אתגרים חסרי תקדים בפני החברה הישראלית. בתוך המציאות המורכבת הזו, התגייסו ארגונים חברתיים רבים למאמץ הלאומי, ביניהם תנועת דרור ישראל. על רקע זה, יזם מכון הנרייטה סאלד, בהובלת ד"ר עמלי שחף וצוות המחקר, מחקר מקיף לבחינת פעילות התנועה בעת המשבר.
המחקר, שנערך בין החודשים נובמבר 2023 לינואר 2024, ביקש לענות על שלוש שאלות מרכזיות: כיצד פועלת תנועת דרור ישראל במהלך המלחמה? מהן התרומות וההשפעות הנתפסות של פעילות זו? ומהם האתגרים, התובנות וההמלצות להיערכות עתידית? המחקר התבסס על שיטות מחקר משולבות וכלל שאלונים, קבוצות מיקוד וראיונות, שהתקיימו בבתי המלון ובזום. במחקר השתתפו 159 אנשי צוות חינוכי מתנועת דרור ישראל.
הממצאים חשפו היקף פעילות נרחב ומשמעותי של התנועה. כ-80% מאנשי הצוות פעלו מחוץ לאזור מגוריהם, בעיקר באזורי אילת (38%), המרכז (36%), וים המלח (24%). הפעילות התמקדה במתן מענה בלתי פורמלי לילדים ונוער מפונים, תוך התמודדות עם אתגרים לוגיסטיים ורגשיים מורכבים.
בבחינת מאפייני הפעילות בחירום, עלה כי הצוותים נדרשו לגמישות רבה ויכולת אלתור. התפיסה החינוכית שהנחתה את הפעילות התבססה על עקרונות של דיאלוג, קשב, והכלה. כפי שציין אחד המובילים: "אנחנו נובעים מהתפיסה החינוכית שגדלנו עליה… המטרה שלנו היא לראות בזה הזדמנות חינוכית להתמודדות."
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר היה ההערכה הגבוהה של הצוותים לגבי חיוניות פעילותם. 94% מהמשיבים ראו בעבודתם תרומה קריטית עבור הילדים המפונים. התרומות העיקריות שזוהו כללו יצירת מרחב חברתי תומך (95%), בניית שגרה וסדר יום (83%), ומתן אפשרות לשחרור מתחים (81%).
אחת המדריכות תיארה את ההשפעה: "הצלחנו ליצור משהו יציב שהילדים מגיעים כל יום ופוגשים את אותו בן אדם. הם יודעים שהם יכולים לעשות דברים שהם יכולים להתייחס אליהם – לומר שמשהו כיף, משעמם, להחליט להפסיק לעשות אותו. זו נקודת מפנה מאוד חשובה."
עם זאת, המחקר חשף גם את האתגרים הרבים עימם התמודדו הצוותים. 67% דיווחו על עבודה במרחבים לא מותאמים, 64% התמודדו עם עומס רגשי כבד, ו-59% חוו קשיים בתיאום עם גורמים שונים. בעבודה עם הילדים, 75% התמודדו עם קשיי התנהגות ו-55% עם תגובות רגשיות מורכבות.
המחקר הדגיש את החשיבות הקריטית של התמיכה והליווי המקצועי לצוותים. 85% מהמשתתפים דיווחו על זמינות גבוהה של ייעוץ והתייעצות, ו-82% ציינו כי צורכיהם הבסיסיים נענו באופן מספק. אחת הרכזות ציינה: "הצוותים מלווים בפסיכולוג, זהו שיח רגשי שקורה כל יום. הגן עד 13:00 אבל הצוותים נשארים לניתוח סיטואציות, להכלה."
בהתבסס על ממצאי המחקר, גובש מודל פעולה מקיף להתמודדות עתידית במצבי חירום. מודל זה מדגיש את חשיבות ההכנה המוקדמת, הכוללת פיתוח תכניות הכשרה ייעודיות ומאגרי משאבים. הוא מציע מבנה ארגוני גמיש, עם צוותי תגובה מהירה ומערכות תקשורת יעילות.