כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר :
לפני שנה החליט הוועד המנהל של מכון הנרייטה סאלד להציע להנהלת האוניברסיטה הפתוחה שותפות בהוצאת כתב העת "מגמות". מטרת השותפות המוצעת הייתה להבטיח המשך מצוינות אקדמית, תפעול יעיל והגברת התפוצה של כתב העת. הנהלת האוניברסיטה הפתוחה נענתה בחיוב להצעה, מונו שני עורכים – נציגי שני הגופים, מונו חברי מערכת משותפת, והחוברת הראשונה פרי שיתוף הפעולה יצאה לאור בימים האלה.
"מגמות", כתב העת למדעי ההתנהגות של מכון הנרייטה סאלד, חשף במשך השנים, סוגיות חברתיות וחינוכיות מרכזיות בחברה הישראלית בכל 65 שנות קיומו. במשך שנות הופעתו פורסמו בכתב העת אלפי מאמרים, שרבים מהם היו כחלוץ נחשוני בהגות העיונית ובפרקטיקה היישומית של המחקר בתחומי החינוך, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, המנהל, הכלכלה והחברה. פרסומי "מגמות" שימשו במשך עשורים רבים מסד לדיונים אקדמיים וניהוליים, שעליו הושתתו כיווני תכנון וביצוע, בתחומים ובנושאים שהעסיקו את החברה ומערכת החינוך בישראל, כמו עלייה, קליטה, שילוב בין עדתי, רפורמות, שיקום שכונות, חינוך, מתודולוגיה מחקרית ונושאים רבים אחרים. מאמרי "מגמות" לדורותיהם שימשו חוקרים ותיקים וסטודנטים, כמו גם אנשי מעשה ועמל, קובעי מדיניות ומבצעיה, בכך שסיפקו מידע אמין ויסודי, הציעו דרכי פעולה, כיווני עשייה בהווה וחזו מגמות התפתחות עתידיות.
השתלבותם של העולים החדשים בחברה בישראל, האינטגרציה החברתית במערכת החינוך, ההתמודדות עם ההטרוגניות בין בתי הספר ובתוך בתי הספר, ובאופן כללי – הבעיה העדתית, כל אלו היו סוגיות חברתיות מרכזיות, שהעסיקו את החברה הישראלית בעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה. עורכי כתב העת "מגמות" היו ערים ורגישים ביותר לסוגיות האלה. בשנים 1951-1952 התפרסמו ב"מגמות" מאמרים חשובים, שדנו בבעיה שהוגדרה באותם ימים כ-"הבדלים האתניים בעמנו". שלושה מהם נכתבו על ידי קרל פרנקנשטיין והאחרים על ידי עקיבא ארנסט סימון, נתן רוטנשטרייך, משולם גרול ויוסף בן-דוד.
בראשית שנות השמונים ראתה מערכת "מגמות" לנכון לבחון מחדש את הבעיה העדתית. לאחר היערכות שנמשכה חודשים רבים פורסמה חוברת מיוחדת, שכותרתה הייתה "הבעיה העדתית: המשכיות ושינוי" בעריכתו של משה ליסק שהיה באותה עת גם העורך הראשי של "מגמות" וכיהן בתפקיד שנים לא מעטות. החוברת המיוחדת ריכזה את המחקרים המעודכנים ביותר באותה עת, שעניינם היה ההיבטים השונים של הבעיה העדתית, כפי שהנושא הוגדר באותן השנים, ושיקפה חלק ניכר מהמחקר החברתי שנערך באותן שנים בישראל. בעקבות פרסום החוברת נערך במכון ואן ליר בירושלים יום עיון רב משתתפים, שהדיו נשמעו זמן רב גם לאחר שהדיונים הסתיימו. כמה עשורים לאחר מכן חזר כתב העת "מגמות" ועסק בסוגית ההגירה לישראל וממנה ובסוגית הזהות הישראלית.
ההטרוגניות ואי השוויון בחברה הישראלית המשיכו להעסיק את "מגמות". קובץ מאמרים בסוגית המפגש של זהויות סקר את סיפורי החיים של דור המדינה, המפגש בין יהודים לערבים-בדואים בנגב, הנכבה, תהליכי חיפוש זהויות באופן כללי, וזהויות הנוער העולה מאתיופיה במיוחד. בשלהי 2012 פורסמה חוברת מיוחדת נוספת בנושא הזה, בעריכתו של ינון כהן. בין הנושאים שנכללו בחוברת זו היו בחינה מחודשת של אי השוויון האתני בהשכלה של מהגרים וילדיהם בישראל, השינויים ברמות ההשכלה, השפה וההשתלבות הכלכלית, יוצאי ברית המועצות לשעבר ומקומם בשוק העבודה בישראל, משפחות מעורבות, והגירה לצורך רכישת השכלה גבוהה של ערבים מישראל הלומדים באוניברסיטאות בירדן.
הרפורמה במבנה החינוך של השר זלמן ארן, שהופעלה החל בשנת 1968, הצריכה מעקב והערכה, ומחקרים מרכזיים בנושא הזה פורסמו ב"מגמות". פרסום מרכזי ראשון ראה אור בשנת 1976, שסיכם מחקר שנעשה על-ידי מיכה חן, דרורה כפיר ואריה לוי. מחקרם בחן את בתי הספר שבחרו להתמודד עם ההטרוגניות של אוכלוסיית התלמידים בתחום ארצות הלידה שלהם או של הוריהם ובתחום הישגיהם הלימודיים. נמצא כי שני סוגים של חטיבות ביניים בלטו בנטייתם הסלקטיבית: חטיבות מן הסקטור הממלכתי-דתי וחטיבות שבהן רוב מכריע של תלמידים יוצאי אסיה-אפריקה. שנה לאחר מכן פורסמה חוברת, שיוחדה לשאלת האינטגרציה והחינוך בישראל בעריכתם של מיכאל חן, חיים אדלר וזאב קליין. החוברת כללה 18 מאמרים, שעסקו בבירור מושגים ותחומים, בהישגים בלימודים, בתגובות הפרט במצבי אינטגרציה, בתהליכים הקבוצתיים במצבי אינטגרציה ובבית הספר והמורים. את החוברת המיוחדת חתם מאמרו של ג'יימס קולמן, מבכירי הסוציולוגים האמריקאים, האחראי על מחקר השוויון בחינוך והישגי התלמידים, שהרעיד בשנות ה-1960 את יסודות מערכת החינוך והחברה בארצות הברית ובארצות מערביות אחרות, וישראל בכללן.
הפעילות הנמרצת של המדינה בעניין שיקום השכונות הביאה לפרסום חוברת מיוחדת, שעניינה היה תיאור ביקורתי של היערכות המדינה לשיקום השכונות ואומדן תוצאות הפעילות בנושא הזה.
סוגיות חינוך כלליות, החובקות תחומי עשייה רבים, מקצתם שנויים במחלוקת, ראה כתב העת להציג בפני החוקרים והציבור הכללי. בין הנושאים שנדונו בכתב העת היו מצוּינוּת ושוויון בחינוך, הקצאת משאבי הטיפוח בחטיבות הביניים, הפרדוקס של הדיאלוג בחינוך, מבחני ההישג הבינלאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך. היבט שונה במעט של החינוך, שהתמקד במחקר, במדיניות ובפוליטיקה, היה העיסוק במדיניות המיזוג החינוכי בישראל, ברפורמות בתכנון הלימודים בחינוך הממלכתי ובהכשרת המורים, במדיניות קליטת העלייה במערכת החינוך, ובסוגיית ההתאמות במבחנים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
מבט מעמיק על הילד בישראל הופנה בכתב העת "מגמות" בסוף שנות ה-1990, בחוברת בעריכתם של איריס לוין וצ'רלס גרינבאום, שהוקדשה לזכרו של קלמן בנימיני, פסיכולוגי קליני ואחד מעורכי "מגמות", שראה בילד מוקד למתן שימת לב, לטיפוח ולטיפול. המאמרים בחוברת הוקדשו לדימויים ולמציאות של הילד בישראל, לסוגיות של זהות, ערכים, יחסי הורים וילדים, ההתמודדות של ילדים שנפגעו במשפחתם וזכויות הילד במערכת החינוך. המאמרים שפורסמו באותה חוברת היו לעוגן עיוני בעבודתם של חוקרים, ולבסיס יישומי בעבודתם של אנשי ה"שדה" והעשייה.
בעיצומה של סערת הבחירה של בית הספר בידי ההורים בשנות ה-1990 פורסמה חוברת מיוחדת על בחירת בית הספר בידי ההורים, בעריכתו של יצחק פרידמן. החוברת התרכזה בשאלות הכפייה שבבחירה, חופש הפרט, הגיאוגרפיה של בתי הספר, דימוי בית הספר ותהליך קבלת ההחלטות בבחירה.
כסיוע לדיונים הנוקבים בשאלת הוראת-הקריאה פורסמו מאמרים רבים. ביניהם מאמריו של מיכה רזאל על הוראת הקריאה לפי השיטה הפסיכולינגוויסטית, ועל הגישה המסורתית להוראת הקריאה; מאמרם של אלי קוזמינסקי ואסתר טוב-לי על רכישת הקריאה באמצעות שיטת "קריאה ללא מקראה". בכל הקשור בהערכת השיטות לרכישת קריאה, פורסמו מאמריהם של נחשון מירן, אירית נדלר ואליעזר פרישמן.
ההיבטים המתודולוגיים של המחקר העסיקו גם הם את עורכי "מגמות" בכל השנים ומצאו את ביטויים בפרסומים השונים. חוברת מיוחדת בעריכתו של שמואל שי פורסמה לזכרו של לואי גוטמן בשנת 1991. בחוברת זו פורסמו מאמרים מתודולוגיים בסיסיים ומחקרים שנעשה בהם שימוש בתורת השטחות. במשך שנים רבות שימשה החוברת הזו כספר לימוד לחוקרים שביקשו להכיר גישה מחקרית-מתודולוגית זאת.
כשעלתה שאלת תוקף הניבוי של מבחני המיון למוסדות החינוך הגבוהים והעל-יסודיים פורסמו ב"מגמות" מספר מאמרים. בשאלת מבחני המיון של מכון הדסה פורסם מאמרם החשוב של שאול שילו ואלחנן מאיר. בשאלת תוקפם של הציונים השנתיים וציוני בחינות הבגרות בניבוי ההישגים באוניברסיטה העברית פורסם מאמרם של אבי רוזנטל וגרשון בן-שחר. כמו כן פורסמו מאמרים על התוקף של מבחני המשכל לניבוי הצלחה בלימודים מקצועיים והקשר שלהן לגורמי המשכל.
כתב העת "מגמות" לא הגביל עצמו לעיסוק בנושאי חינוך, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, אלא האיר גם סוגיות כמו רפואה, תקשורת והשידור הציבורי. מתתיהו רוזן פרסם מאמר על רפואה חלופית כאלטרנטיבה פונקציונאלית לרפואה מערבית. במסגרת חקר התקשורת בישראל ומקומה בחיי הפרט והחברה, פורסמה חוברת מיוחדת בעריכתו של גבי וימן, נדונו בה נושאי הסיקור התקשורתי של אירועי טרור, בית משפט העליון בעיתונות הכתובה, שימוש באינטרנט על ידי ילדים בישראל, שידורי הרדיו והשידור הציבורי. גם בתחומי התוכן האחרים ניכרה היטב השפעתם של המאמרים שפורסמו במגמות בציבוריות הישראלית.
אני רוצה להודות לאוניברסיטה הפתוחה שנענתה לבקשתנו, לניהול משותף של "מגמות". לעורכים ודורותיהם ובמיוחד לפרופ' יואל ינון, ולחברי המערכת שלו, שהקפידו באדיקות על הופעה מכובדת של העיתון במשך כל תקופת קיומו. תודה מיוחדת לגב' פועה שי, רכזת המערכת, על עבודתה הנאמנה בעזרתה לעורכים לדורותיהם. הגב' שי עבדה בנאמנות ובדייקנות ועל כך אני מודה לה בשם הנהלת המכון בכל לב."