מתחברים לנוער בחופים

תכנית 'מתחברים לנוער בחופים' פועלת במטרה לאתר בני נוער בסיכון ולמנוע מצבי סיכון בחופים ובמתחמי בילוי בערים מרכזיות במהלך חופשת הקיץ.

הפעילות מבוססת על יצירת קשר בלתי פורמלי ובלתי אמצעי בין בני הנוער לבין אנשי המקצוע ומתנדבי התכנית. במתחמים בהם פועלת התכנית אוהל מרכזי בו ניתן לשוחח עם אנשי צוות ומתנדבים באופן אישי וקבוצתי. בנוסף, פועל צוות המאתר בני נוער במצבי סיכון וכן צוות האחראי על יצירת רצף טיפולי והפניית בני הנוער לשירותי הרווחה והחינוך ביישובם. התכנית פועלת בשיתוף פעולה בין משרדי, בהובלת משרד הרווחה ומשרד החינוך, ובתכלול הקשרים על ידי התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. מחקר ההערכה פועל במטרה לאפיין אתגרים וחוזקות בתכנית ולהצביע על הדורש שיפור וכן לבחון האם התכנית עומדת ביעדיה השונים.

 

דוח מחקר : הערכת תוכנית 'מתחברים לנוער בחופים'

מחקר הערכה למיזם "מרחב בטוח"

מחקר משותף למכון סאלד ולמכללת כנרת, עבור הביטוח הלאומי.
חוקרים: ד"ר טל ברגר, ד"ר מירן בוניאל-נסים
מטרת המחקר לבדוק האם תכניות מניעה, תכניות התערבות ותכניות יישוביות בנושא בריונות ברשת משיגות את יעדן לצמצום הפגיעה ומניעתה. מכיוון שהמיזם הנוכחי כולל מרכיבים השונים באופיים ואופי הערכתם, מטרתנו להעריך כל מרכיב לגופו ולאחר מכן לבנות תכנית-על הכוללת את מאפייני המרכיבים השונים בעלי האפקטיביות המרבית.

תכנית פוירשטיין המופעלת בכפר הנוער בן יקיר

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

תכנית פוירשטיין הינה תכנית חינוכית המופעלת במסגרות חינוכיות (פורמליות ובלתי פורמליות) למען קידום כושר הלמידה בקרב תלמידים/מתבגרים. כיום מופעלת תכנית פוירשטיין במערכת החינוך בישראל במוסדות ומגזרים שונים, במוסדות אקדמיים, בצה"ל ומרכזי הכשרה ברחבי העולם ועוד.
בבסיס הגיון תכנית פוירשטיין, הטענה כי כלי ההעשרה האינסטרומנטלית הינו כלי המתאים לכל אדם, בכל גיל שהוא, ובכל רמת אינטיליגנציה שהיא, תוך כדי יישום שיטות ומטלות שונות לכל סוג אוכלוסייה.
העשרה אינסטרומנטלית היא תכנית התערבות, שפותחה ע"י פרופ' ראובן פוירשטיין, שמטרתה להקנות ולפתח מיומנויות חשיבה ואסטרטגיות למידה. התוכנית כוללת ביצוע של שורת תרגילי נייר ועיפרון, שמהווים אתגר, דורשים הפעלת פונקציות קוגניטיביות ויוצרים קונפליקט, שהוא תנאי הכרחי ליצירת מודעות והשתנות. שיטת ההעשרה האינסטרומנטלית הוכחה כמשמעותית בהפיכת התלמיד ללומד אפקטיבי. תובנות מקצועיות מניסיון נציגי מכון פוירשטיין בהוראת קבוצות תלמידים שהשתייכו לאוכלוסיות מוחלשות הראו, כי הגורם לאי רכישת מיומנויות יסוד באוכלוסיות מוחלשות בעלות מאפיינים סוציו-כלכליים נמוכים ו/או בעלות שונות תרבותית, הוא העדר מיומנות בהפעלת פונקציות קוגניטיביות הכרחיות לרכישת הקריאה, הכתיבה והחשבון.
מחקר הערכה הוזמן על ידי הנהלת כפר הנוער בן יקיר על מנת לקבל תמונה מפורטת יותר על התערבותה של תכנית פוירשטיין בבית הספר ולהצביע על נקודות החוזק והתורפה של התכנית.
צוות המחקר של מכון סאלד ערך מחקר עומק על ידי כלים איכותניים (ראיונות עומק, תצפיות וקבוצות מיקוד) על מנת:
 למפות קשיים וצרכים של כפר הנוער ותלמידיו.
 לשרטט קווים מנחים של התכנית, הן ברמה מערכתית והן ברמה הפדגוגית.
 לבחון תהליכים של הטמעת התכנית.
 לבחון מידת הטמעת התכנית בכפר הנוער תוך איתור מדדי הצלחת התכנית ואתגריה.
 לבחון השפעה ותרומת רכיבי התכנית על תפקוד והישגי התלמידים ועל תפקוד צוות בית הספר.
 לבחון מסוגלות התכנית לענות על הקשיים והצרכים של כפר הנוער.
 למפות מערך הכלים הניתנים לתלמידים בעקבות הטמעת התכנית.
 לגבש לקחים, מסקנות והמלצות.

מיזם תעודה – קרן ידידות טורונטו

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

בשנת הלימודים תשע"א יזמה עמותת ידידות טורונטו את מיזם "תעודה – כפרי נוער" המופעל כיום בשלושה כפרי נוער דתיים הקולטים תלמידים (בכיתות ז'-י') שיכולתם הקוגניטיבית תקינה (לא תלמידי חינוך מיוחד), אך בעלי קשיים בתחומים שונים כגון קשיי למידה וחסך במיומנויות למידה בסיסיות, תלמידים בעלי רקע סוציואקונומי מוחלש ותלמידים עולים עם קשיים בתהליכי ההגירה וההשתלבות.
לבקשת "קרן ידידות טורונטו" ערך צוות המחקר במכון הנרייטה סאלד מחקר הערכה על פרויקט "מיזם תעודה" במהלך שנת הלימודים תשע"ד. המחקר הינו מחקר הערכה מעצבת, הבוחן את רכיבי התכנית ודרכי הטמעתם בכפרי הנוער. מחקר זה התבצע באמצעות כלים איכותניים, הכוללים ראיונות עם מנהלי בתי הספר ואנשי התכנית, קבוצות מיקוד עם אנשי צוות בתי הספר והתלמידים – בתחילת שנה ובסופה.

הערכת תכנית “בשבילי מורחב”​

חוקרות: ד”ר עידית מני-איקן ודנה רוזן

בשבילי מורחב היא תכנית הפועלת בשיתוף של אשלים – ג’וינט ישראל ומשרד הרווחה ונועדה לתת מענה לצעירים ולצעירות בסיכון במסגרת הרשויות המקומיות. התכנית שואפת לסייע לצעירים להשתלב ולתפקד באופן עצמאי במסגרות תעסוקתיות, לימודיות וחברתיות זאת תוך קידום תחושת המסוגלות האישית שלהם,

הרווחה אישית, תחושת השייכות והקשרים המשפחתיים והחברתיים. המחקר על תכנית זאת פועל כהערכה מעצבת ומסכמת במטרה לאפשר לתכנית למידה תהליכית, לאפיין אתגרים וחוזקות  וכן לבחון האם התכנית עומדת ביעדיה  תוך גיבוש תורת ההפעלה של התכנית והטמעתה. המחקר עוסק הן במערך הארגוני של התכנית ובאופן הוצאתה לפועל, הן בצוות המקצועי ובהכשרה שיקבל והן בצעירים המשתתפים בתכנית ובהוריהם.

הערכת תכניות "הזנק" ו"הזנק עתידים"

חוקרת: ד"ר רינת יצחקי
צוות המחקר: ציפי בשן

שירותי הערכה לעמותת "הזנק לעתיד". ראשית התכנית בשנת 2001, כשהבנק הבינלאומי הראשון החליט לתרום חלק מרווחיו לטובת החברה והקהילה בישראל. כיום מופעלת התכנית באזורי פריפריה שונים, באמצעות עמותה עצמאית, וזוכה למעורבות מצד גופים רבים. הנחת תכנית ההתערבות היא שההשכלה היא גורם ראשון במעלה במוביליות החברתית. מטרתה היא להביא לכך שאחוז גבוה יותר של תלמידים באזורי הפריפריה ישיגו תעודת בגרות איכותית שהיא המפתח לחינוך גבוה. המכון מעריך את הישגי התכנית על-פי שיעור ההצלחה בבחינות הבגרות. בנוסף, המכון מעריך את התכנית "הזנק עתידים" המיועדת לטפח בקרב אותן אוכלוסיות, את התלמידים המצטיינים המיועדים להגיע לעתודה אקדמית באוניברסיטאות. ההערכה בוחנת את הצלחת התכנית באמצעות חישוב סיכויי קבלת התלמידים ללימודים בפקולטה יוקרתית באוניברסיטה. מדי שנה מסיימים את "הזנק" כ-200 בוגרים, וכ-400 בוגרי "הזנק עתידים".

הגורמים המשפיעים על הנטייה לשימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער יוצאי מדינות חמ"ע: היבטים תרבותיים וחברתיים

חוקרות: פרופ' תמר הורוביץ ותמי ברוש

המחקר נעשה עבור הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. ייחודו הוא בראשוניותו מבחינת ההתמקדות בהיבטים התרבותיים והחברתיים המיוחדים ליוצאי חמ"ע בישראל, באשר לשאלה העוסקת בגורמים המשפיעים על הנטייה לשימוש בסמים ובאלכוהול. מתודולוגיית המחקר מכוונת להעמקת הידע וההבנה של התרבות ההיברידית הרוסית-ישראלית הצומחת בישראל ולקשר שלה לשימוש בסמים בקרב בני הנוער העולים, כשידוע היום כי הגירה מעצימה את הקשיים הרבים הקשורים לגיל ההתבגרות, וכן קיימות עדויות מסוימות לכך ששיעור הצעירים יוצאי חמ"ע המשתמשים בסמים ובאלכוהול גבוה משיעור הצעירים בכלל האוכלוסייה הוותיקה בישראל. במסגרת המחקר נעשה שימוש בכלי מחקר כמותניים קיימים, מוכרים ומתוקפים, לצד ראיונות עומק עם בני נוער ועם בני משפחותיהם.

לחצו כאן לצפייה בקובץ pdf של המחקר,

לצפיה בקובץ דרך אתר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

מחקר הערכה על פעילות מכון עזריאלי להעצמה חינוכית

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
צוות מחקר: קרן דביר וציפי בשן

 

מכון עזריאלי להעצמה חינוכית הוקם על ידי קרן עזריאלי. המכון מפעיל בחטיבות ביניים ברחבי הארץ תכנית להעצמת תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים הנמצאים בסכנת נשירה מבית הספר.  זוהי תכנית הוליסטית שנועדה לצמצם פערים לימודיים, להעצים את התלמידים מבחינה אישית וחברתית ולהקנות להורים כלים לטיפוח קשרים משפחתיים. אנשי מכון עזריאלי רואים חשיבות בהפעלת התכנית בחטיבת הביניים, בכדי לאפשר טיפול מוקדם בנשירה הסמויה ובכך למנוע הישנות של סכנת הנשירה הסמויה והגלויה בכיתות הגבוהות. קרן עזריאלי רצתה לבחון את תפוקות התכנית בקרב בוגריה ומשתתפיה ולקבל מידע רלוונטי ורציף לצורך קבלת החלטות בעתיד. מחקר ההערכה נועד בכדי לעמוד על דרכי היישום של פרדיגמת התכנית הלכה למעשה ולבחון עד כמה התכנית עומדת ביעדיה. המטרה המרכזית היתה לעמוד על תרומת התכנית לתלמידים בנושאיה העיקריים ובהם: צמצום פערים בהישגים לימודיים, מניעת נשירה בעת הפעלת התכנית ולאחר סיומה, תרומת התכנית להעצמה אישית וחברתית של התלמידים וכן העצמת ההורים והקשר שלהם עם ילדיהם. מחקר ההערכה של התכנית פעל כהערכה מעצבת ומסכמת וכלל שימוש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות וכן עיבוד נתונים מחדר המחקר הווירטואלי במשרד החינוך.

מודלים של בתי הספר במוסדות החינוך הפנימייתיים – משרד החינוך

שירה זיוון
נייר העמדה נכתב עבור: "הפורום הציבורי – כפרי הנוער והפנימיות בישראל".

בנייר מוצגים ארבעת המודלים של בתי הספר בפנימיות ובכפרי הנוער. לכל מודל השלכות על מגוון תחומים כגון שילוב תלמידי רווחה במוסד, קשרים עם הקהילה הסובבת והורי החניכים וכן מדדים להצלחה. נייר העמדה ממפה את מוסדות החינוך הפנימייתיים לפי ארבעת המודלים ודן בהשלכות האפשריות של כל מודל.

קבצים מצורפים

הערכת מכינה קדם-צבאית לנוער בסיכון

חוקרות: ד”ר עידית מני-איקן ודנה רוזן

מכון סאלד קיים הערכה על מכינה קדם צבאית המיועדת לנוער בסיכון שפועלת במטרה להכין את חניכיה לשירות משמעותי בצבא, לספק להם כלים לשילוב מיטבי בעולם העבודה ובכך לעזור להם להשתלב בחברה הישראלית. מטרותיה העיקריות מתמקדות בשלושה היבטים: העצמה אישית של החניכים, גיוסם לתפקידים משמעותיים בצה"ל ופיתוח מסוגלות תעסוקתית.

מחקר ההערכה נערך לבקשת הקרן לילדים ובני נוער בסיכון, במוסד לביטוח לאומי, ובמימונה. המחקר פעל כהערכה מעצבת ומסכמת וליווה את המכינה למשך שלוש שנות הפעלה. במהלכו נבחנו התהליכים שעברו החניכים במהלך המכינה, השינויים בתפיסותיהם והשתלבותם בצבא לאחר סיום המכינה; העבודה המערכתית ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים המעורבים בהפעלת המכינה, ומודל ההפעלה של המכינה ואופן יישומו.

 

 

קבצים מצורפים