Talking About Us - מכון הנרייטה סאלד

2018
הניסוי של עיריית ירושלים: כיתות נפרדות לבנות, ולא מטעמי דת פורסם בגלובוס, נובמבר 2018
"לפני כשנתיים נערך בישראל מחקר בעבור קרן טראמפ, שמטרתו היתה לבחון למה בנות לא בוחרות ללמוד מתמטיקה ולימודי מדעים ברמה של 5 יחידות. המחקר, שנערך על ידי מכון סאלד ופרופ’ רונית קרק אוניברסיטתבר אילן, הראה תמונה עגומה לגבי היחס לבנות בכיתות אלו – המקצועות האלו נתפשים כלא מתאימים לבנות, דבר שבא לידי ביטוי גם ביחס של הבנים כלפי הבנות, עד לרמה של בריונות. מכיוון שיש מיעוט של בנות בכיתות, הן סובלות מהיעדר שיתוף מצד הבנים, גורמים להן להרגיש חריגות, וטוענים כי הן שם "רק כי הן יפות"." לכתבה המלאה


בנט: רוב החרדים רוצים לימודי ליבה לילדים פורסם ב – כיכר השבת, אוגוסט 2018
בנט התייחס לנושא ה"חוצים" ואמר, "למשל, בנות חרדיות בחלק מהזרמים לא רוצות בגרויות רשמיות, אבל הן עושות בגרויות אקוויוולנטיות ב"מכון סאלד", מכון חיצוני. מסתבר שעד לפני שנתיים לא הייתה שם בחינה מקבילה לחמש יחידות. השנה, בפעם הראשונה, עשו כבר כמה עשרות בנות בחינה כזאת, ושוק ההיי־טק יידע מעתה שמכון סאלד זה כמו בגרות". לכתבה המלאה

גזירת גורל? למה יש כל כך מעט נשים בהייטק פורסם ב – mako , יוני 2018
מכון סאלד, בראשות ד"ר רחל זורמן, ערך מחקר בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, שבו סקר את תופעת מיעוט הבנות הלומדות במגמות ריאליות בתיכונים בישראל. ד"ר זורמן מסבירה, כי יש שישה מעגלים שמהווים את הסיבות למיעוט הנשים הלומדות ועוסקות במקצועות הריאליים. "הראשון הוא מעגל התלמידות עצמן. יש להן חסמים רגשיים, נפשיים וחברתיים שמונעים מהן ללמוד את המקצועות המדעיים. הן רואות את עצמן כפחות מסוגלות להצליח ופחות מוכנות לקחת סיכונים. המעגל השני הוא מעגל החברים – שבו קיימות תפיסות סטריאוטיפיות, שלפיהן הבנים הם בעלי יכולות גבוהות יותר במקצועות הריאליים לעומת הבנות, והדברים כמובן מחלחלים אליהן. המעגל השלישי הם ההורים, שלהם חלק חשוב בעידוד הרגשי ובהעברת המסר לבנות שהן יכולות ומסוגלות להצליח. המורים והמורות מרכיבים את המעגל הרביעי. הם צריכים להיות ערים לכך שבנים מפגינים יותר ביטחון עצמי מבנות ולוקחים יותר סיכונים, כמו לנחש תשובות בבחינות. המורים גם לא מספיק ערים לכך שבנות מעדיפות למידה בסגנון שונה, כמו קישור למושגים יומיומיים בפיזיקה ולא למידת משוואות מופשטות. אלה הבדלים בהיבטים אישיותיים ובהיבטי סגנון למידה, שאינם קשורים ליכולת. לכתבה המלאה

פרסום ראשון: אחוז גבוה של תלמידי י' עברו תיאוריה בבי"ס פורסם ב – nline אשדוד, יוני 2018
תלמידי כיתה י' ביותר מ-100 בתי ספר ניגשו לראשונה למבחן תיאוריה ואחוז גבוה מהם עבר אותה בהצלחה. מנכ"ל משרד החינוך: "נבטיח שבעתיד יותר תלמידים יעברו. לכתבה המלאה

כל ההורים רוצים את הילדים ב-8200, לעשירים יש סיכוי טוב יותר להצליח פורסם ב – TheMarker , מאי 2018
"לפי נתוני משרד החינוך, ב–35.5% מהתיכונים בישראל אין בכלל תלמידים הזכאים לבגרות במסלול חמש יחידות במתמטיקה. מתוך התיכונים הללו, ב–19% אין מסלול לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה. ככל שהרקע הכלכלי של בתי הספר טוב יותר — כך שיעור הלומדים חמש יחידות במתמטיקה גבוה יותר. אך גם הנתונים הללו מחווירים ביחס למצב בחמש יחידות הלימוד בפיזיקה: רק כ–480 תיכונים בישראל — מתוך כ–900 תיכונים המגישים את התלמידים לבגרות עיונית מלאה — מלמדים פיזיקה לבגרות. כמעט מחצית מהנבחנים (46%) הם מאוכלוסייה חזקה ו–35% מאוכלוסייה בינונית, כך לפי מכון סאלד. נתונים אלה מצביעים בבירור על כך שלחיילים המגיעים מיישובים מוחלשים יש פוטנציאל נמוך יותר לשרת בתפקידים טכנולוגיים, לעומת אלה שלמדו ביישובים המבוססים. לכתבה המלאה

"הסטודנטית הביאה הביתה מאמר עם המלה אבולוציה – בעלה התנגד שתחזור ללמוד" פורסם ב – TheMarker , מאי 2018
"מה גורם לנשים חרדיות לצאת ללימודים? כיצד חן בוחרות אילו תחומים ללמוד ומדוע יש כאלה שיעדיפו לא ללמוד? מחקר חדש שנערך באוניכרסיטת חיפה מספק לראשונה נתונים אמפיריים על המוטיבציה של נשים חרדיות הפונות ללימודים אקדמיים. המאמר, שנערך על ידי החוקרות ד״ר אסנת רובין וד״ר נורית נוכיס דויטש, חברות סגל בחוג לייעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך, התפרסם באחרונה בכתב העת "מגמות" של מכון סולד והאוניברסיטה הפתוחה, וכן במגזינים בינלאומיים יוקרתיים לכתבה המלאה

קיבלתם מעל 80 בבגרות? לא תדרשו לעשות תיאוריה פורסם בכיכר השבת, אפריל 2018
"צעד חשוב ומהפכני במלחמה בתאונות הדרכים. לימודי נהיגה נכונה ישולבו בחומר הלימודים לבגרויות ויזכו את המצליחים בפטור מלא ממבחן תאוריה (תחבורה)… את הבחינה ניסחו חברי צוות מקצועי של משרד החינוך, מכון סאלד והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ובהסכם של כל הגורמים, כל תלמיד שיעבור את הבחינה בציון 80, יקבל פטור מבחינת התיאוריה למשך שלוש שנים. תלמיד שיקבל פחות מ־80 ייאלץ לעבור בחינה מחודשת. מעבר לחינוך לנהיגה בטוחה מדובר בחיסכון דמי התיאוריה שעלותם 63 שקלים." לכתבה המלאה

כיצד אפשר לעודד בנות לבחור במקצועות מדעיים וטכנולוגיים? פורסם בערוץ 10, פברואר 2018
סיון קלינגבייל וטליה פלד קינן יוצאות לבדוק לאן נעלמות הבנות משוק ההייטק והאם אומת הסטארט אפ הוא מועדון גברים סגור? כך תעודדו את הבנות לשנות חשיבה סטראוטיפית לכתבה המלאה

שלושה מתוך 15 מחונני העל הם מאשדוד פורסם ב – אשדוד-נט2, פברואר 2018
תכירו את שי נחמיה, אופיר נורני ושני פרידמן – תלמידי כיתה י"א, בני 16-17 בכיתת המחוננים במקיף ג' מאשדוד שנבחרו לתכנית ארצית יחודית ומיוחדת שרכזה לתוכה 15 מחונני העל מרחבי הארץ. לכתבה המלאה

15 הנערים הכי חכמים בישראל פורסם ב – חדשות ערוץ 2, פברואר 2018
לאחר מיונים קפדניים ומתישים, 15 נערות ונערים בני 16 התקבלו לתוכנית היוקרתית ביותר של משרד החינוך. המטרה – לייצר את כלות וחתני פרסי הנובל של שנת אלפיים וחמישים. לכתבה המלאה

כנס צ'ייס 2018 : הרצאות מעניינות ורלבנטיות מנקודת המבט של מורים מובילי תקשוב בבתי ספר , מורים ומנהלי ביה"ס פורסם ב – בבלוג ידע וסקרנות דיגיטלית, ינואר 2018
מרחב למידה חדשני כמאיץ פדגוגי – המרחב החדשני מושתת על חלל של שתי כיתות שחוברו למרחב מודולרי, גמיש ודינאמי הכולל: עמדות מחשבים, כסאות ניידים, טאבלטים, לוחות מחיקים, קיר מגנטים, מדפסת תלת-מימד ופינת ישיבה.מטרת המחקר היתה לבחון את תפישות ועמדות התלמידים כלפי ארגון ופעילויות הלמידה במרחב. מהממצאים עולה שארגון הלמידה במרחב גמיש, וכולל בעיקר עבודה בקבוצות/זוגות. פעולות הלמידה השכיחות במרחב מלמדות כי הלמידה בו פחות מסורתית וכוללת בעיקר חיפוש חומרים, באופן שיכול לתרום להקניית מיומנויות אוריינות מידע כאשר המורה מנחה את הלמידה. התלמידים תופשים את הלמידה במרחב, כמהנה, מעניינת, יצירתית, מאפשרת זמינות של חומר הלימוד ונעשית בקצב המתאים להם. כמחצית מהלומדים ציינו שבמרחב דעתם מוסחת פחות מאשר בכיתה רגילה. למידה תכופה במרחב נמצאה כתורמת לעמדות תלמידים חיוביות. כך, שבכדי להשיג את מירב ההשפעה של המרחב על הלמידה על התלמידים ללמוד בו כחלק ממערכת השעות הסדירה. ממכלול הממצאים נראה כי רכיבי המרחב הטכנולוגיים והפיזיים, מאפשרים לקיים למידה מודולרית, בהרכבי תלמידים משתנים, באזורי למידה שונים ובכלים מגוונים. מכאן, נראה כי המרחב מאפשר אימוץ רכיבים מגוונים של פדגוגיה ברוח המאה ה21 ולפיכך מהווה מעין "מאיץ פדגוגי" לחדשנות. מחקר זה הוא ראשוני וחשוב להמשיך את המחקר סביב מרחבי למידה ה המוטמעים בארץ ובעולם כדי להבין את יתרונות ההוראה והלמידה בהם. לכתבה המלאה

לראשונה נקבעו קריטריונים לכתבי עת בעברית פורסם ב – ynet, ינואר 2018
רכיב הפרסומים המדעיים במודל התקצוב מתבסס על נתונים הנאספים על-ידי מכון סאלד מתוך 12 מאגרי מידע לאומיים ובינלאומיים. בכל הקשור למאמרים המתפרסמים בכתבי-עת בעברית, שמרביתם בתחומי מדעי-הרוח, החברה והמשפטים, המאגר העיקרי ממנו נאספים נתונים על אודות פרסומים אלה הוא המפתח לכתבי-עת בעברית של ספריית אוניברסיטת חיפה. אולם מעולם לא נקבעו באופן מפורש הקריטריונים שעל כתב העת לעמוד בהם על מנת שהמאמר המתפרסם בו יכלל במודל התקצוב של ות"ת.לכתבה המלאה
2017
חדש : מבחני תלמידות הסמינרים יקבלו תוקף של תעודת בגרות פורסם באתר הידברות, ב 6 בנובמבר 2017
"התפתחות חדשה במשרד החינוך: "בעלות תעודת 'מורה מוסמכת בכירה' החתומה ע"י המשרד שעמדו בהצלחה במבחני סאלד, ייחשבו כבעלי תעודה שוות ערך לבגרות". המשמעות: תם הצורך בלימודים קדם-אקדמאיים" לכתבה המלאה

מנהלי העתיד של משרד החינוך הכתבה שודרה בחדשות ערוץ 2, ב16 באוקטובר 2017
"מנהל בית ספר זה מקצוע אכזרי. חיכוכים בלתי פוסקים עם ראש העיריה, משרד החינוך, עם ההורים. בנוסף לכל אלו – גם התגמול הכספי לא גדול במיוחד. כל אלו מובילים לכך ששליש מהמנהלים של בתי הספר, פורשים כבר בשנה השנייה לתפקיד. ובכל זאת – פגשנו שלושה מנהלים מבטיחים, מעוררי השראה שמביטים קדימה בתקווהמנהלי העתיד של משרד החינוך" לכתבה המלאה

פורשים באי רצון דבר ראשון, פורסם ספטמבר 2017
"מחקר חדש: מנהלי בתי ספר חדשים פורשים מתפקידם, למרות תחושת השליחות. השחיקה, ההתמודדות עם הלחץ מההורים ומהתלמידים, הצורך להציג הישיגים – אלו חלק מהסיבות בגינן מספר עצום של מנהלי בתי ספר פורשים מתפקידם בשנתיים הראשונות בתפקיד \| ד"ר רינת יצחקי שערכה את המחקר: "המנהלים תופסים את התפקיד כשליחות" לכתבה המלאה

קריית מנחם סניף חדש לאגודת ניצן כל העיר – ירושלים, פורסם ביולי 2017
"הסניף החדש, שעוסק באבחון ובטיפול בבעיות קשב וריכוז, נפתח בקרית מנחם בשיתוף מכון סאלד" לכתבה המלאה

"ניפצתם לי מיתוסים": בכירים בשירות הציבורי למדו על עבודת בתי הדין כל הזמן – חדשות הציבור החרדי, פורסם במאי 2017
"בכירים אקדמאים במגזר הציבורי ערכו השבוע יום עיון וסיור בבית הדין הרבני בתל אביב מטעם מכון סאלד שבו העמיקו המשתתפים את ההיכרות עם מערכת בתי הדין הרבניים, שוחחו עם דיינים מתוך מטרה להעמיק וללמוד על פעילותו ואתגריו של בית הדין בעידן המודרני. הקבוצה כללה עשרות אקדמאים מכל קצוות השירות הצברי וממשרדי הממשלה השונים כחלק מקורס הכשרה מיוחד המיועד להגביר את השירותיות ולהשביח את עבודתם של בכירים ותיקים בשירות הציבורי." לכתבה המלאה

מחקר: בנות מרקע חלש מצטיינות במתמטיקה יותר מבנים עיתון הארץ פורסם בפברואר 2017
"לפי המחקר של מכון סאלד ואוניברסיטת בר־אילן, בנות עדיין נרתעות ממקצועות ריאליים וסופגות יחס מפלה מבני כיתתן. החוקרות: חשוב לשלב את האבות, שפחות מעורבים בתהליך הבחירה של בנותיהם" לכתבה המלאה

חשבון לשיוויון כתבה בידיעות אחרונות, ינואר 2017
"מחקר של מכון סאלד וקרן טראמפ מגלה עלייה דרמטית בשיעור הבדואים, הערבים והדרוזים שלומדים 5 יחידות מתמטיקה. הדרך לסגירת הפער מול המגזר היהודי אמנם עדיין ארוכה, אבל את ניצני המהפכה יש לקוות שניתן יהיה לראות בשוק העבודה כבר בשנים הקרובות" לכתבה המלאה

2016
ירידה חדה במקרי האלימות בבית הספר נתיבי עם בבאר שבע כתבה ב local באר שבע, ספטמבר 2016
כך עולה ממחקר חדש של קרן שח"ף. מנכ"ל הקרן: "קהילות הצעירים המשימתיות הינן המפתח לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז ולכן שיתוף הקהילות בבתי הספר מוביל לעלייה בהצלחה בלימודים ולירידה ברמת האלימות" למעלה מ- 210 קהילות צעירים עירוניות פועלות ברחבי הארץ במטרה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל וכעת מגיעה ההוכחה כי הן מגשימות את חזונן: מחקר חדש שנערך על ידי מכון הנרייטה סאלד עבור קרן שח"ף מצא כי בעקבות התערבות קהילת בארות מבאר שבע בבית הספר נתיבי עם בעיר, חל שיפור דרמטי של כלל הפרמטרים הלימודיים והחברתיים בבית הספר. לכתבה המלאה

לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים כתבה בוואלה, אוגוסט 2016
"מחקר ישראלי מצא כי רופאות נשים מתמודדות יותר טוב בעימותים עם מטופלים, שהולכים ומתרבים בתקופתנו, מגברים. איך הן עושות את זה, ומה עמיתיהן הגברים יכולים ללמוד מהן…הממצא המרכזי במחקרה של שוהם, שפורסם לאחרונה בכתב העת מגמות בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ומכון סאלד, הוא הבדל משמעותי באופן שבו רופאים גברים ורופאות נשים מתנהגים במצבי עימות עם מטופלים, הבדל שעשוי להיות בעל השפעות משמעותיות על טיבו של הטיפול הרפואי." לכתבה המלאה

רווקים ורווקות באי־החלטיות מתמשכת: היבטים תפיסתיים ורגשיים בתהליך ביסוס הזוגיות ראיון בתוכנית "משפחה גרעינית" גל"צ, אוגוסט 2016
קטע אודיו מראיון אודות מחקרם של צמח אסיף, אליענה שפירא ושלמה רומי בראיון עם אברי גלעד 'משפחה גרעינית' גל"צ לראיון המלא

ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט פורסם ב IT portal, אוגוסט 2016
"הושלם פרויקט הדיגיטציה של כתב העת מגמות. המאמרים מ-67 השנים האחרונות יופיעו באתר מיוחד ובו שלל מסמכים היסטוריים מרתקים בימים אלה הושלם פרויקט הדיגיטציה של כתב העת מגמות, במהלכו נסרקו כל הגיליונות ההיסטוריים ועלו לאתר כתב העת. מגמות הינו כתב עת בין-תחומי במדעי החברה, שהגיליון הראשון שלו יצא לאור באוקטובר 1949, רק חודשים ספורים לאחר סיום מלחמת העצמאות. מגמות ידוע ככתב העת הוותיק ביותר בישראל במדעי החברה, והוא נחשב למוביל בתחומו. החל משנת 2015 הוא יוצא לאור באופן משותף על ידי האוניברסיטה הפתוחה ומכון סאלד." לכתבה המלאה

ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אימהות עובדות – מחקר חדש בכתב העת מגמות השיחה נערכה ברשת ב', צבע הכסף יומן כלכלה – אוגוסט 2016
המחקר בחן אם קיים קשר בין מספר תפקידיה של האישה לבין תחושת הדחק שלה במשפחה ותחושת הדחק שלה בעבודה. ממצאיו המחקר מלמדים שריבוי תפקידיה של האישה אמנם קשור בקשר שלילי לתחושת הדחק בעבודה, אך אינו קשור לתחושת הדחק שלה במשפחה. כצפוי, קונפליקט התפקידים הוא משתנה מתווך בין מספר התפקידים לבין תחושת הדחק של האישה בעבודה. כמו כן, נמצא שהתמיכה החברתית תורמת תרומה ישירה להסבר תחושת הדחק של האישה בתחום המשפחה ובתחום העבודה, נמצאו קשרים מסוימים בין המשאבים האישיים לבין תחושת קונפליקט התפקידים ותחושת הדחק. מסקנת המחקר היא כי בניגוד למצופה, לריבוי התפקידים של אימהות עובדות יש תרומה מיטיבה המפחיתה את תחושת הדחק שלהן. לראיון המלא

לא רק רשת וספרים חדשים עיתון הארץ פורסם ביולי 2016
"כתבי עת מגמות — כתב עת בין תחומי במדעי החברה. כרך נ', גיליון 3 ובו מאמרים על הישגים במבחני יכולת מילולית של יוצאי אתיופיה; היבטים תפיסתיים ורגשיים בתהליך ביסוס הזוגיות; תופעת ההתחזות בשדה ההשכלה הגבוהה בישראל ועוד. עורכים: פרופ' יורם בילו, פרופ' יגיל לוי. מו"ל: האוניברסיטה הפתוחה ומכון הנרייטה סאלד, 427 עמ'" לכתבה המלאה

עכו בתחתית הטבלה בבגרות 5 יחידות במתמטיקה כתבה mynet -עכו ונהריה פורסמה במאי 2016
"בעכו נראית מגמה מעורבת, אך מדאיגה" – כך כותבים מחברי דוח "מפת המצוינות של ישראל", שהוכן על ידי קרן טראמפ ואשר מתמקד בבעלי תעודת בגרות המכילה חמש יחידות במתמטיקה. אלה מקנות בונוס של עד 35 נקודות ויתרון בקבלה לפקולטות הנחשבות באקדמיה, ליחידות הצבאיות היוקרתיות ולמשרות הנחשקות במשק. "מפת המצוינות של ישראל" מציגה את אחוז התלמידים מתוך בוגרי י"ב הלומדים בכל עיר, אשר נבחנו בחמש יחידות במתמטיקה בין השנים 2010 ל-2014. הנתונים המוצגים מבוססים על מחקר שביצע מכון סאלד ועל נתוני משרד החינוך. לכתבה המלאה

פערים גדולים: זוהי מפת המצוינות בחינוך בארץ כתבה nrg פורסמה במאי 2016
מפת המצוינות של ישראל, שנערכה על ידי קרן טראמפ הפועלת להביא לשיפור בהישגי החינוך בישראל, מציגה את אחוז התלמידים מתוך בוגרי י"ב הלומדים בעיר, אשר נבחנו בחמש יחידות במתמטיקה בין השנים 2010 ל-2014. הנתונים המוצגים מבוססים על מחקר שבוצע ע"י מכון סאלד ועל נתוני משרד החינוך. לכתבה המלאה

"התעוררתי לבד" וספרים חדשים אחרים כתבה במדור ספרים עיתון הארץ פורסמה בינואר 2016
כתב עת בין־תחומי במדעי החברה. גיליון 2 במהדורה החדשה, ובו מאמרים על השלכות מלחמה וטרור על ילדים ואימהותיהם; מקומן של האימהות בתהליך הבחירה של מסלול הקריירה של בנותיהן; התנהגות מינית ונטילת סיכון של בני נוער; בין הלאומי לפרטי בזכרונות של לוחמי תש"ח ומלחמת יום כיפור ועוד. עורכים: יורם בילו, יגיל לוי. מו"ל: מכון הנרייטה סאלד והאוניברסיטה הפתוחה, 411 עמ' לכתבה המלאה

2015
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת כתבה ב-ynet פורסמה בספטמבר 2015
יחסי אמהות ובנות הם יחסים בעלי פוטנציאל קרבה אדיר מחד ונפיצות גדולה מאידך. יש בהם אהבה ותלות וקשיי היפרדות וצורך לבעוט ואינטימיות וקנאה, ומה לא בעצם. מחקר שנערך לאחרונה ויפורסם בכתב העת "מגמות" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ומכון הנרייטה סאלד ניסה לבדוק את היחסים הטעונים הללו כדי להבין מהו התפקיד שאמהות ממלאות בהתוויית מסלול הקריירה של בנותיהן, עד כמה הבחירה של הבנות עצמאית או נועדה לרצות ולמלא את ציפיות האם, וכיצד מתעצבת זהותה המקצועית של האישה. מדובר, כצפוי, בהשפעה בין־דורית דרמטית…המחקר הוצג לאחרונה בכנס שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה לציון 65 שנים לכתב העת הוותיק "מגמות", המפרסם מחקרים נבחרים של חוקרים ישראלים בתחום מדעי החברה. לכתבה המלאה

האם לימודי הפיזיקה הגוססים בישראל ניצלו ממכת מוות? כתבה ב TheMarker פורסמה בספטמבר 2015
ניתוח שערך מכון סאלד עבור קרן טראמפ העלה כי מספר התלמידים הממוצע בכיתה צונח מכ-23 בכיתות י' לעשרה בלבד בכיתות י"ב. הנשירה מוסברת בעיקר בקושי הגדול של תלמידים להצליח בבחינת הבגרות בפיזיקה. הציון הממוצע בבחינה הוא לפי חלק מהמחקרים 75, ולפי מחקרים אחרים 83. בכל מקרה מדובר בממוצע ציונים לא גבוה. שיעורי הכישלון, שעליהם מסכימים כל המחקרים, גבוהים במיוחד, 15%-20%. זהו גם ההסבר לכך שעיקר הנשירה בפיזיקה מתרחש בין כיתה י"א לכיתה י"ב – לאחר שהתלמידים כבר ניגשו לבחינת הבגרות הראשונה מבין שתיים, ראו כי רע ובחרו שלא להמשיך. לכתבה המלאה

בנט, הבגרות במתמטיקה קשה – לכן בורחים ממנה כתבה ב TheMarker פורסמה בספטמבר 2015
שיעורי הנשירה מ–5 יחידות במתמטיקה מגיעים – על פי מחקר שערך מכון סאלד בעבור קרן טראמפ – ל–30%. כך, מורי המתמטיקה ברמת 5 יחידות מתמעטים והולכים: 40% מהם מעל גיל 50, רובם מורים מבוגרים, יוצאי רוסיה, שנמצאים על סף גיל פרישה. שיעור המורים הצעירים, מתחת לגיל 30, הוא פחות מ–5%. לכתבה המלאה

האוכל הסיני בישראל – לא פחות מאשר מראה תרבותית הכתבה פורסמה ביולי 2015
לא מכבר יצא לאור גיליון חדש של כתב העת "מגמות" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ומכון הנריטה סאלד, המכיל מחקרים חדשים בנושאי מדעי ההתנהגות. אחד המחקרים הבולטים והמעניינים עוסק בהיסטוריה והייצוג של האוכל הסיני בישראל, פרי עבודתם של ד"ר רפי גרוסגליק מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אורי רם מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. לכתבה המלאה

בונוס מוגדל לנבחני 5 יח"ל במתמטיקה הכתבה פורסמה בישראל היום ביולי 2015
מחקר מקצועי חדש העוסק במורים המלמדים 5 יחידות מתמטיקה מעלה כי תלמידים רבים יכולים ורוצים להצליח ב־5 יחידות, וזקוקים להוראה מתאימה שתציב להם יעד איכותי. את המחקר ערך מכון סאלד עבור קרן טראמפ, בשיתוף עם משרד החינוך. לכתבה המלאה

החינוך מתחיל מבפנים הכתבה פורסמה ב nrg, במרץ 2015
"מחקר הערכה מקיף לתוכנית, שביצע מכון סאלד בשלוש השנים האחרונות, מגלה כי 95 אחוז מהמורות הערביות מרגישות שצוות בית הספר והילדים מקבלים אותן. 92 אחוז מהמנהלים ממליצים על הכללתה בתכנית הלימודים המחייבת בישראל. " לכתבה המלאה

לבחור בדו קיום הכתבה פורסמה בynet, בפברואר 2015
תוכנית "יא סלאם" ללימוד שפה ותרבות ערבית, המופעלת על ידי קרן אברהם בשיתוף מלא של משרד החינוך ונלמדת כיום בכ-220 בתי ספר יסודיים יהודיים באמצעות מורים ערבים. מחקר הערכה שערך מכון הנרייטה סאלד לתוכנית מראה בבירור כי נוכחות המורה הערבי בכיתה ולימוד השפה הערבית המדוברת מפחיתים עמדות שליליות ודעות קדומות כלפי ערבים. אין ספור מחקרים מעידים על הערך העצום הטמון בתכניות מפגשים מתמשכות ומעמיקות עם תלמידים בני הקבוצה השנייה. לכתבה המלאה

2014
איך הגבירה פרשת רמדיה את הלחץ על האימהות להיניק? הכתבה פורסמה בעיתון הארץ , ביולי 2014
לאחרונה התפרסם מחקר בנושא ייצוגן של האימהות בסיקור התקשורתי של פרשת רמדיה בכתב העת "מגמות" של מכון הנרייטה סאלד ("בין אשמה לקרבנות: השיח האימהי בסיקור 'פרשת רמדיה'"). המחקר מתאר את מהלכי הסיקור העיתונאי של הפרשה אשר הובילו להבניית ההאשמה כלפי האימהות על שלא תפקדו כראוי ובמיוחד על שלא היניקו את התינוקות. נמצא כי האימהות הוצגו כאחראיות ראשונות, אם לא בלעדיות, לטיפול בתינוקות ולהזנתם ובמידה מסוימת כמי שכשלו בתפקידן זה. לכתבה המלאה

להרחיב את לימודי השפה והתרבות הערבית בחינוך היסודי הכתבה פורסמה בערוץ המדיה של יוזמת קרן אברהם, ביוני 2014
נציגי משרד החינוך הודיעו לוועדת החינוך של הכנסת כי המשרד שוקד על בניית תכנית לימוד מחייבת ללימוד שפה ותרבות ערבית בבתי הספר העבריים היסודיים, ובכך להרחיב את לימודי החובה בערבית. הדברים נאמרו בדיון שעסק באפשרות להרחיב לכל הארץ את תכנית "יא סלאם" ללימודי שפה ותרבות ערבית שמפעילה יוזמות קרן אברהם בשיתוף מלא של המשרד מזה כעשור. מכון הנרייטה סאלד ערך את המחקר לפיו עולה כי לתוכנית השפעה חיובית כלפי השפה הערבית והחברה הערבית. לכתבה המלאה

הבגרות במתמטיקה: פחות מ-10% ייבחנו ב-5 יחידות הכתבה פורסמה בעיתון הארץ, במאי 2014
מסקר שנערך בימים אלה על ידי מכון סאלד וקרן טראמפ – עמותה פילנטרופית המעודדת את לימודי המתמטיקה שיעור הנשירה של תלמידים מלימודים ברמה של חמש יחידות לרמה של ארבע עומד כיום על 30%. עד כה השתתפו בסקר 200 מורים. לכתבה המלאה

ועדת החינוך: להרחיב את הוראת השפה והתרבות הערבית לתלמידי בתי הספר היסודיים לכל הארץ הכתבה פורסמה באתר הכנסת, במאי 2014
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דנה בתוכנית "יא סלאם". התוכנית פותחה בעמותת יוזמות קרן אברהם, פועלת בשיתוף פעולה מלא של משרד החינוך מראשית דרכה. ממחקר שבוצע על ידי מכון הנרייטה סאלד עולה כי לתוכנית השפעה חיובית מובהקת על הישגי בוגריה בערבית ספרותית בחטיבת הביניים ויתרונם ניכר בכל מיומנויות השפה. נמצאה גם השפעה חיובית כלפי השפה הערבית והחברה הערבית. לכתבה המלאה

מכון סאלד: שינוי במוטיבציה של התלמידים בעקבות תכנית אקד"מ הכתבה פורסמה באתר אורט, במרץ 2014
תכנית אקד"מ מבית מכון גורלניק הינה ייחודית בארץ המשלבת אוריינות דיסציפלינארית עם כלי דיאלוג מתמיד. תכנית זו היא בבחינת מענה פדגוגי ומוטיבציוני לשעות הפרטניות במסגרת עוז לתמורה ואופק חדש. מכון סאלד שמלווה בהערכה את בית הספר הדגיש בתום שנתיים של קיום התכנית כי חל שינוי במוטיבציה של התלמידים ללמידה בזכות הקשר האישי עם המורה, חוזקה תחושת הביטחון העצמי שלהם ושופרה הבנת החומר הנלמד. כמו כן קובע דוח הערכה שהמעורבות של התלמידים גברה והביאה לשיפור הביטחון העצמי של התלמידים ובשל כך צוינה עלייה בהישגים לימודיים. לכתבה המלאה

ביטול הערבית – הפוך גוטה הכתבה פורסמה במדור דעות של ynet, ב פברואר 2014
ביטול חובת לימודי הערבית בכיתה י' ומעמד השפה כמקצוע חובה. מחקר של מכון סאלד שהתפרסם לאחרונה מראה כי הוראת "ערבית תקשורתית" (שילוב של ערבית "מדוברת" וערבית תקנית) בבתי הספר היסודיים בתוכנית "יא סלאם" משפרת את הישגי התלמידים בערבית תקנית בחטיבת הביניים, מגבירה את המוטיבציה להמשך הלימוד ומשפיעה באופן חיובי על עמדות התלמידים כלפי ערבים וכלפי חיים משותפים. לכתבה המלאה

2013
מעורבות בחיי הילדים מורידה את הסיכון לנהיגה ללא רשיון הכתבה פורסמה בחדשות מעריב, ב-28 בדצמבר 2013
סקירה על כנס בנושא נהיגת בני נוער ללא רשיון, שנערך על ידי עמותת "אור ירוק" והשירות למבחן לנוער של משרד הרווחה. בכנס הציגה קרן דביר ממכון סאלד מחקר בנושא קבוצות "נהיגה במבחן" אותו ערכה לאחרונה. לכתבה המלאה

כתבה על מחקר והערכה לתכנית "יא סלאם" להוראה ערבית – עם דדי קומם מנהל תחום חינוך בקרן אברהם הכתבה שודרה בחדשות הוט, בדצמבר 2013
מדגישה את ממצאי מחקר ההערכה המקיף לתכנית "יא סלאם", הנלמדת כיום בכיתות ה'-ו' ברבע מבתי הספר הממלכתיים בישראל ומתמקדת בהוראת "ערבית תקשורתית" ותרבות ערבית. לכתבה המלאה

ממריאים מלוד הכתבה פורסמה ב"ישראל היום", ב-3 במאי 2013
על אודות המחזור השלישי של תכנית 'מנחים-עמיתים' המופעלת על-ידי מכון סאלד לכתבה המלאה

דוח מכון סאלד קובע: המורים לפיזיקה – דור הולך ונעלם הכתבה פורסמה באתר "מסע" – פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים, מכון מופ"ת, 31 בינואר 2013
בעקבות מחקר שנערך במכון סאלד, בשיתוף קרן טראמפ, על אודות לימודי הפיזיקה בישראל לכתבה המלאה

גאוני הדור: הכירו את מחונני-העל של ישראל הכתבה פורסמה ב-ynet, ב-1 בפברואר 2013
המחזור השלישי של תכנית 'מנחים-עמיתים' המופעלת על-ידי מכון סאלד יוצא לדרך לכתבה המלאה

תגלית, לא רק פרויקט עם תכלית הכתבה פורסמה ב-nrg מעריב, ב-30 בינואר 2013
מכון סאלד מעריך זו השנה הרביעית את פרויקט 'תגלית'. לכתבה המלאה

רק בשליש מהתיכונים לומדים פיזיקה הכתבה פורסמה ב-nrg מעריב, ב-30 בינואר 2013
בעקבות מחקר שנערך במכון סאלד, בשיתוף קרן טראמפ, על אודות לימודי הפיזיקה בישראל לכתבה המלאה

2012
תכנית 'מנחים-עמיתים' של האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. הכתבה שודרה בחדשות ערוץ 2, ב-1 באפריל 2012
לתכנית הוקדש מושב בכנס הארצי החמישי לחינוך למצוינות בישראל לכתבה המלאה

סופרמן של החנונים: 18 מחוננים הציגו מחקרים הכתבה פורסמה ב-ynet, ב-1 באפריל 2012
המחזור השני של תכנית 'מנחים-עמיתים' המופעלת על-ידי מכון סאלד. לכתבה המלאה

מהפכה: 'מבחני סאלד' יוכרו כבגרות הכתבה פרסמה ב-ynet, ב-12 במארס 2012

2011
החינוך בישראל יכול להיות הטוב בעולם הכתבה פורסמה ב – TheMarker , ב-9 ביוני 2011
בעקבות הערכת פרויקט "בית ספר חכם", עבור קדימה מדע (אורט העולמי) לכתבה המלאה

הדירוג מתעלם מפרסומים בעברית הכתבה פורסמה ב – TheMarker , ב-9 ביוני 2011
פרופ' יוסי קטן מציין בכתבה את כתב העת "מגמות", בהוצאת מכון סאלד. לכתבה המלאה

הישגי התלמידים ועמדותיהם כלפי הלמידה בתכנית "עת הדעת" הכתבה פורסמה באתר "מסע" – פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים, מכון מופ"ת, 19 בפברואר 2011

מועדון המוחות המופלאים הכתבה פורסמה ב"כלכליסט", ב-6 בינואר 2011

כמו סמרטוטים בכיתה: מורים נבוכים הכתבה פורסמה ב-ynet, ב-7 בינואר 2011

2010
תכנית 'מנחים-עמיתים' של האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך הכתבה פורסמה ב-ynet, ב-8 בדצמבר 2010

מהפכת הלשון: המורים ילמדו ערבית מדוברת הכתבה פורסמה ב-nrg מעריב, ב-31 במארס 2010
חשיפת מעריב: משרד החינוך משנה את תוכנית הלימודים בערבית ומתמקד בשפה המדוברת. תשכחו מ"מרחבא" ותתחילו לשנן "סלאם עליכום" לכתבה המלאה

2009
לראשונה: בתי הספר יאתרו "מחונני-על" הכתבה פורסמה ב-nrg מעריב, ב-20 באוקטובר 2009
משרד החינוך הכריז על פרויקט חדש שבמסגרתו ייבחרו מכיתות המחוננים ילדים מוכשרים במיוחד ויצוות להם חונך אישי מהאקדמיה לכתבה המלאה

2006
תכנית משרד החינוך: נקודות אקדמיות בתיכון הכתבה פורסמה ב-ynet, ב-29 באוגוסט 2006
במשרד החינוך מגבשים תוכנית לפיה תלמידים יוכלו ללמוד קורסים בבתי הספר ולקבל עליהם נקודות זכות אקדמיות. התוכנית תיושם תחילה בכיתות שבהן לומדים מחוננים. במקביל, בסקר שנערך לקראת פתיחת השנה התגלה: בנות שואפות יותר למצויינות מבנים לכתבה המלאה

בלאק-אאוט: משקשקים למוות לפני כל מבחן? ייתכן שאתם סובלים מחרדה הכתבה פורסמה ב-nrg מעריב, ב-16 במאי 2006

2005
מחקר: בנים אלימים יותר, בנות נוטרות יותר הכתבה פורסמה ב-ynet, ב-10 באוקטובר 2005

מבחר כתבות וראיונות בנושא מנחים עמיתים

2018

2017

2016

2015

האוכל הסיני בישראל – לא פחות מאשר מראה תרבותית הכתבה פורסמה ביולי 2015

2014

2013

2012

2011

2010

2009

2006

2005

התחבר

האוכל הסיני בישראל – לא פחות מאשר מראה תרבותית
הכתבה פורסמה ביולי 2015