בחינת מגמות השינוי במאפייני הרקע של בוגרי "האגודה לקידום החינוך"

חוקרת: קרן דביר

מטרות האגודה לקידום החינוך הינן צימצום הפערים החברתיים והחינוכיים בישראל, טיפוח מנהיגות בקרב ילדי עולים מארצות שונות, הקניית ידע והשכלה רחבה וסיוע לבוגרי מוסדות החינוך שלה להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה. כחלק מפעילותה ייסדה האגודה לקידום החינוך את ביה"ס ופנימיית בויאר, מדרשית ופנימיית עמליה ופנימיית עין כרמית בירושלים, פנימיית האגודה ע"ש שטיינברג בכפר סבא ופנימיית אורט בנתניה. מטרת הפנימיות הללו היא לאפשר לחניכים המגיעים מכל רחבי הארץ,  ממאפייני רקע משפחתי כלכלי וחברתי מגוונים, לממש את היכולות והכישורים שלהם.

מטרת מחקר ההערכה, היא בחינת קיומה של מגמת שינוי במאפייני רקע המשפחתי, חברתי וכלכלי של תלמידי חמש הפנימיות של האגודה לקידום החינוך, לאורך שש שנים (תשס"ה-תש"ע). מגמות ההשתנות מאפייני רקע התלמידים נבחנות לפי הנושאים הבאים: מדד חברתי כלכלי לפי יישוב המגורים, מין, סטטוס משפחתי, גודל משפחה, מצבם הכלכלי של ההורים לפי דרגת תשלום, שיעורי תלמידים עולים וארצות לידה.  הניתוחים שבוצעו הינם ניתוחים תיאוריים בעיקרם כאשר במקומות שהתאפשר בוצעו מבחנים סטטיסטיים לבחינת מובהקות מגמת השינוי .

הערכת "מיזם תעודה" – קרן ידידות טורונטו

חוקרות: קרן דביר, אודליה אוחיון

בשנת הלימודים תשע"א, יזמה עמותת ידידות טורונטו (ע"ר) את מיזם "תעודה – כפרי נוער". המיזם התחיל בכפר אחד (כפר הנוער הדתי) בשנה הראשונה. בשנה השנייה התרחב לארבעה כפרי נוער דתיים (כפר הנוער הדתי, אולפנת רעות, גבעת וושינגטון, ותו"ם חרב לאת). עד היום יותר מ-600 תלמידים קיבלו תמיכה באמצעות הפרויקט.

במהלך חודש נובמבר 2013 החל צוות המחקר במכון סאלד במחקר הערכת פרויקט "מיזם תעודה". המחקר הינו מחקר הערכה מעצבת הבוחן את רכיבי התכנית, דרכי הטמעתם בכפרי הנוער. מחקר זה מתבצע באמצעות מערך כלים איכותניים, הכולל ראיונות עם מנהלי בתי הספר ואנשי התכנית, קבוצות מיקוד עם אנשי צוות בתי הספר והתלמידים וזאת בשני שלבים – בתחילת שנה ובסופה.

בריונות ברשת – סקירת ספרות

כותבות הסקירה: ד”ר עידית מני- איקן , דנה רוזן, ענת מרמור וטל ברגר-טיקוצ’ינסקי,

הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון במוסד לביטוח לאומי שמה לה למטרה, לקדם פיתוח תכניות התערבות בתחום המסוכנות ברשת, בדגש על עולמם של בני נוער בסיכון. לשם כך ועל מנת לקבל החלטות המבוססות על תמונת המצב והאתגרים בשטח נתבקש מכון סאלד לכתוב סקירת ספרות בנושא המסוכנות ברשת והמענים הניתנים ברשת לבני נוער בסיכון ולמפות את התכניות והמודלים הפועלים בתחום. בנוסף, נערכו ראיונות עם אנשי מקצוע וחוקרים העוסקים בנושא לקבלת תמונת מצב עדכנית ומקיפה וללמוד גם על החסרים הקיימים בתחום.

מחקר הערכה לתכנית קדמ"א

חוקרת: אורית בנדס-יעקב
צוות המחקר: אודליה אוחיון

תכנית קדמ"א נוסדה מתוך רצון להציע פתרון לאוכלוסייה גדולה של עולים צעירים בני העדה האתיופית בגילאי 28-18, אשר בשל גילם בעת העלייה לישראל לא יכלו להשתלב במערכת החינוך התיכונית. תכניות קדמ"א השונות נועדו להקנות הכשרה בסיסית להשתלבות בארץ באמצעות למידת עברית, סיוע בלימודים לקראת גיור, השלמת השכלה לכלל 12-10 שנות לימוד, עמידה בבחינות הבגרות, השתתפות בקורסים מקצועיים והכנה לקראת לימודים אקדמאים במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוה. מחקר ההערכה מתעד את התכנית ומעריך את תרומתה להשתלבותם של בוגריה בישראל.

מחקר הערכה על תכניות הפדרציה של מיאמי בפרדס חנה כרכור

חוקרת: אורית בנדס-יעקב

המחקר נועד לבחון את השפעת התכניות הממומנות על-ידי קהילת מיאמי, על האוכלוסייה האתיופית בפרדס חנה-כרכור, והוא מקיף את כל קבוצות האוכלוסייה המשתתפות בתכניות: ילדי גנים, ילדי הגיל הרך, תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים, בני נוער, סטודנטים, אימהות ופעילי ציבור בקהילה. משך המחקר שנתיים. בשלב הראשון רואיינו בעלי תפקידים המעורבים בתכניות, ובהמשך נבנו שאלונים לכלל האוכלוסיות הנבדקות. סיכום המחקר הוצג לנציגי הקהילה והיישוב בינואר 2009.

הערכת קהילת שח"ף

חוקרת: קרן דביר
עוזרות מחקר: שירה זיוון, אודליה אוחיון

קהילת שח"ף (שותפות חברתית פעילה) הינה מודל של התיישבות קבע חברתית המוקמת על-ידי קבוצה של צעירים באזורי פריפריה גיאו-חברתיים, ומטרתה יצירת שותפות עם הקהילה במקום לצורך קידום נושאי חינוך, רווחה, תרבות וחברה. קהילות שח"ף מסוגים שונים ומגוונים החלו לפעול ברחבי הארץ בשנים האחרונות (הותיקות שבהן בנות יותר מ-23 שנה). כיום פעילות כ-100 קהילות שהתיישבו באזורים שונים בארץ, מהנגב עד הגליל, אשר נותנות מענים שונים ומגוונים בתחום החינוך, הרווחה והחברה. הקהילות משתייכות לכל מגזרי החברה הישראלית: בוגרי תנועות-נוער חלוציות, צעירים מהציונות הדתית, עולים, ובני מיעוטים. מרבית הקהילות הינן בעלות זיקה רעיונית וארגונית למסגרות רחבות יותר, כגון: תנועות בוגרים, רשתות גרעינים תורניים  וכדומה. הקהילות מתאגדות במבנים חברתיים בעלי צורות שונות, מקיבוצים עירוניים ועד לקבוצות של משפחות המפוזרות במקום התיישבותן. המסגרת האנליטית למחקר זה מתבססת על מחקרי הערכת עוצמת קהילות, בהם קיימת הבחנה בין שלוש מערכות משתנים: משאבים, תהליכים חברתיים ותוצאות. מערכות משתנים אלו מוגדרות כקשורות אחת לשנייה בצורה דינאמית, דהיינו משתני המשאבים מספקים בסיס לתהליכים החברתיים, אך בתורם אותם תהליכים חברתיים יכולים  לשפר, לשנות ואף לייצר משאבים נוספים. תוצאות תהליכים חברתיים יכולות להיות מקושרות בקשרים חיוביים או שליליים עם התהליכים החברתיים ועם המשאבים. מחקר זה עוסק  בבחינת שני סוגי קהילות: קהילות מקום (Communities of Location) קהילות המוגדרות בדרך כלל על ידי גבולות פיסיים, המפרידים בין קבוצת אנשים אחת לרעותה. קהילות עניין או קהילות ייעוד ( Intentional Communities ,Communities of Interest) קהילות שאינן מוגדרות ככתובת מגורים, כי אם כקבוצת אינטרס או כקבוצה פונקציונאלית. לרוב האנשים בחברות המודרניות כיום יש הזדהות עם פסיפס של קהילות מקום וקהילות עניין. ניתן, אם כן, לבחון כיצד קהילה מסוימת משפיעה על איכות החיים הקולקטיבית והאינדיבידואלית, במחקר זה נעשה  ניסיון לעמוד על הדומה והשונה בין סוגי הקהילות השונים בתהליכים החברתיים.

"בטיחות בדרכים במטרייה עירונית" – הוד השרון

חוקרת: אדוה הים-יונס
עוזרת מחקר: דריה שקולניק-רומם
מחלקת החינוך בעיריית הוד-השרון מפעילה תכנית במערכת החינוך בכל המסגרות החינוכיות בעיר – מן הגן ועד י"ב. המכון מעריך את התכנית העירונית זו השנה השלישית. מטרת ההערכה היא לספק הערכה מעצבת ומסכמת באשר לתרומת התכנית. במסגרת המחקר נערכים ראיונות עומק עם מגוון בעלי תפקידים הקשורים לנושא, ומועברים שאלונים לתלמידים, למנהלים, לרכזי הבטיחות בבתי הספר, למדגם מורים, לגננות ולמדגם מן ההורים. כן נערכים ראיונות עם מדגם ילדי גן.

הערכת האפקטיביות של הפעילות הנערכת במרכזי ההדרכה לבטיחות בדרכים

חוקרות: אדוה הים-יונס, קרן דביר
צוות המחקר: שירה זיוון, ד"ר רחל זורמן, דריה שקולניק-רומם

המחקר נערך לבקשת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומטרתו המרכזית היא לבדוק את מידת האפקטיביות של הפעילות הנערכת במרכזי ההדרכה לבטיחות בדרכים. למחקר שני חלקים: האחד, סקירת ספרות מקיפה של הדרכים השונות הקיימות בישראל ובעולם לשיפור התנהגות בטוחה בדרכים בקרב תלמידי בית הספר, ומידת יעילותן. האחר, מחקר אמפירי של המידה שבה מובילה הפעילות במרכזים להטמעת מסרים של התנהגות בטוחה בדרכים. בשלב זה יעשה שימוש בשיטות מחקר איכותניות וכמותיות. בהתבסס על הממצאים תגובשנה המלצות לשיפור התכניות.

הערכת תכנית "נהיגה במבחן"

חוקרת: קרן דביר
עוזרת מחקר: נעמה לאפיאן

שרות המבחן לנוער, יזם פניה לעמותת "אור ירוק" לבחינת שיתוף פעולה בבניית תוכנית משותפת לאוכלוסיית הנערים שעברו עבירות תנועה ושבל"ר. המטרה הייתה – להקים קבוצות טיפוליות בשרות המבחן לנוער, אותן ינחו במשותף: קצין מבחן לנוער ומנחה מטעם עמותת "אור ירוק". הרציונאל שהתווה את המענה התבסס על כך, שמודל ההנחיה המשותפת יאפשר שילוב בין הידע המקצועי של קציני המבחן בתחום הטיפול בנוער עובר חוק תוך שימוש בסמכות לבין הידע המקצועי בתחום נהיגת צעירים ובטיחות בדרכים הנמצא בעמותת "אור ירוק". התוכנית החלה לפעול במרץ 2009 כפיילוט במחוז מרכז. לאור העליה במספר המופנים הוחלט על הרחבת התוכנית לכל הארץ. מטרת המחקר הנוכחי הינה בחינת תרומת תכנית "נהיגה במבחן" לשינוי עמדות ותפיסות בקרב הנערים המשתתפים בה, כאשר התרומה הרצויה ביותר הינה שינוי כוונות התנהגותיות בעיקר בנושא התנהגות תעבורתית.בניית כלי המחקר העיקריים כללה שאלונים, שהועברו לנערים המשתתפים בתכנית בשלוש נקודות זמן: בתחילת התכנית,  לקראת סופה וכשלושה חודשים ועד חצי שנה לאחר סיומה ולהוריהם לקראת סיום התכנית. בנוסף הועברו שאלונים דומים לנערים לקבוצת השוואה שכללה נערים שעברו עבירה דומה אך לא נכללו מסיבות שונות בתכנית "נהיגה במבחן".

בין נהיגת צעירים ללא רישיון להורים מודאגים שלא מסוגלים לישון

הערכת התכנית " שותפות אחד"

חוקרים: ד"ר רחל זורמן, ד"ר סאמי מחג'נה, רוית אפרתי
צוות המחקר: פרונה אירני, ד"ר עידית מני-איקן, פרופ' יצחק פרידמן

מכון סאלד מעריך את תכנית ההתערבות בגיל הרך "שותפות אחד", תכנית יישובית הוליסטית שפועלת בשישה יישובים ערביים ברחבי הארץ ביוזמת "אשלים", פדרציית סאן פרנציסקו וממשלת ישראל. מטרות ההערכה של התכנית הן:

  1. בדיקה כיצד משפיעה ההתערבות ההוליסטית בגיל הרך בכל אחד מששת הישובים הערביים על הילדים המשתתפים, על המשפחות המשתתפות, על אנשי המקצוע והמערכות שעובדות עם הילדים והמשפחות;
  2. יצירת מודל אחריותיות (accountability) לתכנית "שותפות אחד", באמצעות הנחייה של אנשי הקהילה בכל אחד ששת הישובים הערביים כיצד לאסוף נתונים וכיצד להשתמש בהם כדי לשפר את תכניותיהם.