פיתוח אינדיקטורים להערכת ההשפעה של בתי ספר סביבתיים ותכניות חינוכיות בתחום הסביבה על קהילותיהם

חוקרים: אורית בנדס-יעקב ודויד דוניץ
צוות המחקר: אודליה אוחיון

המחקר, הכולל הערכה של 25 בתי ספר סביבתיים, נועד לברר את ההיבטים האלה: מהם תחומי התוכן והערכים שבתי הספר הסביבתיים שואפים להקנות לקהילותיהן השונות? מהם האמצעים והדרכים העומדים לרשותם לצורך כך? מהן תפיסותיהם ועמדותיהם של חברים וגופים בקהילת בית הספר ובקהילה המקומית בנוגע לנושאים סביבתיים? ועוד. בחינת היבטים כוללים אלו תוכל לסייע בהגדרת פרמטרים מפורטים וריאליים להשפעה של בתי הספר הסביבתיים על קהילתם המקומית, וכן לאתר את הסיבות במקרה של השפעה שאינה עומדת בציפיות בתי הספר, הקהילה משרד החינוך ומשרד ההגנה על הסביבה. המחקר, שנעשה עבור המשרד להגנת הסביבה, משלב את נקודות המבט של המעורבים: אנשי חינוך, תלמידים, הורים וגורמים בקהילה המקומית והסביבתית.

הערכת תכנית "יא סלאם" שמפעילה קרן יוזמות אברהם

חוקרות: אורית בנדס יעקב (חוקרת ראשית), ד"ר בהאא מח'ול (מפתחת מבחני ידע)
צוות המחקר: אנה רזניקובסקי, מרים חטאב, קרן ליבנה, אודליה אוחיון

מכון הנרייטה סאלד ביצע מחקר הערכה מקיף של התכנית "יא סלאם" להוראת שפה ותרבות ערבית בבתי ספר יסודיים עבריים. התכנית, פותחה לפני שמונה שנים על ידי עמותת "יוזמות קרן אברהם", מיושמת על ידי משרד החינוך, בשיתוף העמותה, בכיתות ה'-ו' בכ-200 בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים. מורי התכנית הם מורים ערבים (רובם ככולם מורות) בעלי תעודת הוראה בערבית, שהוכשרו להוראתה. בשנת הלימודים תשע"א אימץ משרד החינוך את התכנית, וכיום זו תכנית חובה הנלמדת בכל בתי הספר במחוז הצפון של משרד החינוך ובעיר חיפה. נוסף על כך היא נלמדת בחלק מבתי הספר בתל אביב-יפו, בירושלים ובמחוז הדרום.

מטרת המחקר הייתה להעריך את תכנית הלימודים "יא סלאם" על רבדיה השונים ולבחון את מידת השפעתה של התכנית על עמדות משתתפיה כלפי השפה הערבית ותרבותה ועל יחסם כלפי ערבים בישראל וכלפי האפשרות של חיים משותפים עמם. המחקר מבקש להעריך את הישגיה הלימודיים

של התכנית ואת השפעתה על ההישגים של משתתפיה בלימודי ערבית בחטיבת הביניים. המחקר יעמוד גם על האופן שבו השתלבה התכנית בבתי הספר העבריים ועל השפעתה על חיי בית הספר.

אלה שאלות המחקר העיקריות:

– כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות שלימדו בה בבתי הספר העבריים מנקודת המבט של מנהלי בתי הספר?

– כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות בבית הספר העברי מנקודת מבטן?

– באיזו מידה הצליחה התכנית "יא סלאם" להשיג את יעדיה הלימודיים?

– האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על עמדות התלמידים עם סיום התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל? אם כן, באיזו מידה?

– באיזו מידה השפיעה התכנית "יא סלאם" על הישגיהם של בוגריה בכיתה ז' בערבית ספרותית? האם ההשתתפות בתכנית השפיעה על רצונם להמשיך בלימודי ערבית בחטיבה העליונה?

– האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על העמדות של בוגרי התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל שנה לאחר סיומה (בסוף כיתה ז')? אם כן, באיזו מידה?

במחקר שנערך במהלך שלוש שנים השתתפו 75 מנהלים שבבית ספרם פועלת התכנית, 19 מורות ערביות המלמדות ערבית על פי התכנית, כ-1000 תלמידי בתי ספר יסודיים (כמחציתם תלמידי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה), כ-500 תלמידי חטיבות ביניים (כמחציתם בוגרי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה) ו-16 מורות (יהודיות) לערבית בחטיבת הביניים. במחקר נעשה שימוש בשאלוני עמדות, במבחני ידע בכתב ובעל-פה בערבית מדוברת ובערבית ספרותית וכן בשאלוני משוב.

קבצים מצורפים

ההערכת תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום" המפעיל מרכז פרס לשלום

חוקרת ראשית: אורית בנדס יעקב
צוות המחקר: אנה רזניקובסקי, מרים חטאב

מחקר הערכה בן שנתיים עבור מרכז פרס לשלום על תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום". "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום" אשר יזם מרכז פרס לשלום, מפגישים על בסיס קבוע ומתמשך מאות נערות וילדות ישראליות ופלסטיניות באימוני כדורגל ובפעולות "חינוך לשלום". התכנית מכוונת ליצירת דיאלוג ואינטגרציה פנים אל פנים בין המשתתפות, לצד העצמה אישית במטרה לטפח תרבות של שלום ושיתוף פעולה בקרב בני הדור הצעיר באזור. ההערכה הכוללת של התוכנית בקשה לבחון האם התכנית השיגה את יעדיה הערכיים והצליחה לחולל שינוי אצל משתתפות התכנית – נערות וילדות פלסטיניות וישראליות. שאלות המחקר העיקריות, בהתייחסות לכל קבוצה בפני עצמה:

– האם חל שינוי בתפיסות וברגשות השליליים, וכן בתפיסות הסטראוטיפיות כלפי הצד השני בקרב המשתתפות בתכנית?
– האם חל שינוי בתפיסות וברגשות החיוביים כלפי הצד השני: שאיפה לשלום ולנורמליזציה ורצון ליצור קשרי ידידות עם הצד השני בקרב  משתתפות התכנית?
– האם חל שינוי בתפיסת העצמי ובתפיסת המגדר של הנערות המשתתפות בזיקה לתכנית?
– מהן ההשפעות הנוספות של התכנית?

במחקר לקחו חלק תלמידות ישראליות ופלסטיניות בגילאי 7-18. מן הצד הישראלי – התלמידות הגיעו מארבע קהילות בדרום ישראל: קריית גת, ירוחם, כפר מנחם ושדה יואב. מן הצד הפלסטיני – התלמידות הגיעו מן הקהילות של בית לחם, יאטה, יריחו, מזרח ירושלים ואבו-גוש.

קבצים מצורפים

החל מחקר-המשך בנושא בתי ספר תאומים בהזמנת מרכז פרס לשלום

חוקרות: אורית בנדס יעקב ודנה רוזן

מחקר הערכה בן שלוש שנים עבור מרכז פרס לשלום על תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום". תכנית זו מפגישה על בסיס קבוע ומתמשך מאות ילדות ישראליות ופלסטיניות באימוני כדורגל ובפעולות "חינוך לשלום". התכנית מכוונת ליצירת דיאלוג בלתי אמצעי פנים אל פנים בין המשתתפות, לצד העצמה אישית במטרה לטפח תרבות של שלום ושיתוף פעולה בקרב בני הדור הצעיר באזור. ההערכה הכוללת של התוכנית בוחנת האם התכנית השיגה את יעדיה הערכיים והצליחה לחולל שינוי אצל משתתפות התכנית – ילדות פלסטיניות וישראליות, וכן אצל הוריהן שחלקם לוקחים חלק בתכנית. במחקר משתתפות כ-200 תלמידות ישראליות, ערביות-ישראליות ופלסטיניות בגילאי 7-11, כ-40 הורים וכן צוות המאמנים והסטודנטיות  המשתתפות בתכנית.

הערכת תכניות "הזנק" ו"הזנק עתידים"

חוקרת: ד"ר רינת יצחקי
צוות המחקר: ציפי בשן

שירותי הערכה לעמותת "הזנק לעתיד". ראשית התכנית בשנת 2001, כשהבנק הבינלאומי הראשון החליט לתרום חלק מרווחיו לטובת החברה והקהילה בישראל. כיום מופעלת התכנית באזורי פריפריה שונים, באמצעות עמותה עצמאית, וזוכה למעורבות מצד גופים רבים. הנחת תכנית ההתערבות היא שההשכלה היא גורם ראשון במעלה במוביליות החברתית. מטרתה היא להביא לכך שאחוז גבוה יותר של תלמידים באזורי הפריפריה ישיגו תעודת בגרות איכותית שהיא המפתח לחינוך גבוה. המכון מעריך את הישגי התכנית על-פי שיעור ההצלחה בבחינות הבגרות. בנוסף, המכון מעריך את התכנית "הזנק עתידים" המיועדת לטפח בקרב אותן אוכלוסיות, את התלמידים המצטיינים המיועדים להגיע לעתודה אקדמית באוניברסיטאות. ההערכה בוחנת את הצלחת התכנית באמצעות חישוב סיכויי קבלת התלמידים ללימודים בפקולטה יוקרתית באוניברסיטה. מדי שנה מסיימים את "הזנק" כ-200 בוגרים, וכ-400 בוגרי "הזנק עתידים".

הגורמים המשפיעים על הנטייה לשימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער יוצאי מדינות חמ"ע: היבטים תרבותיים וחברתיים

חוקרות: פרופ' תמר הורוביץ ותמי ברוש

המחקר נעשה עבור הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. ייחודו הוא בראשוניותו מבחינת ההתמקדות בהיבטים התרבותיים והחברתיים המיוחדים ליוצאי חמ"ע בישראל, באשר לשאלה העוסקת בגורמים המשפיעים על הנטייה לשימוש בסמים ובאלכוהול. מתודולוגיית המחקר מכוונת להעמקת הידע וההבנה של התרבות ההיברידית הרוסית-ישראלית הצומחת בישראל ולקשר שלה לשימוש בסמים בקרב בני הנוער העולים, כשידוע היום כי הגירה מעצימה את הקשיים הרבים הקשורים לגיל ההתבגרות, וכן קיימות עדויות מסוימות לכך ששיעור הצעירים יוצאי חמ"ע המשתמשים בסמים ובאלכוהול גבוה משיעור הצעירים בכלל האוכלוסייה הוותיקה בישראל. במסגרת המחקר נעשה שימוש בכלי מחקר כמותניים קיימים, מוכרים ומתוקפים, לצד ראיונות עומק עם בני נוער ועם בני משפחותיהם.

לחצו כאן לצפייה בקובץ pdf של המחקר,

לצפיה בקובץ דרך אתר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

מחקר הערכה על פעילות מכון עזריאלי להעצמה חינוכית

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
צוות מחקר: קרן דביר וציפי בשן

 

מכון עזריאלי להעצמה חינוכית הוקם על ידי קרן עזריאלי. המכון מפעיל בחטיבות ביניים ברחבי הארץ תכנית להעצמת תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים הנמצאים בסכנת נשירה מבית הספר.  זוהי תכנית הוליסטית שנועדה לצמצם פערים לימודיים, להעצים את התלמידים מבחינה אישית וחברתית ולהקנות להורים כלים לטיפוח קשרים משפחתיים. אנשי מכון עזריאלי רואים חשיבות בהפעלת התכנית בחטיבת הביניים, בכדי לאפשר טיפול מוקדם בנשירה הסמויה ובכך למנוע הישנות של סכנת הנשירה הסמויה והגלויה בכיתות הגבוהות. קרן עזריאלי רצתה לבחון את תפוקות התכנית בקרב בוגריה ומשתתפיה ולקבל מידע רלוונטי ורציף לצורך קבלת החלטות בעתיד. מחקר ההערכה נועד בכדי לעמוד על דרכי היישום של פרדיגמת התכנית הלכה למעשה ולבחון עד כמה התכנית עומדת ביעדיה. המטרה המרכזית היתה לעמוד על תרומת התכנית לתלמידים בנושאיה העיקריים ובהם: צמצום פערים בהישגים לימודיים, מניעת נשירה בעת הפעלת התכנית ולאחר סיומה, תרומת התכנית להעצמה אישית וחברתית של התלמידים וכן העצמת ההורים והקשר שלהם עם ילדיהם. מחקר ההערכה של התכנית פעל כהערכה מעצבת ומסכמת וכלל שימוש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות וכן עיבוד נתונים מחדר המחקר הווירטואלי במשרד החינוך.

מודלים של בתי הספר במוסדות החינוך הפנימייתיים – משרד החינוך

שירה זיוון
נייר העמדה נכתב עבור: "הפורום הציבורי – כפרי הנוער והפנימיות בישראל".

בנייר מוצגים ארבעת המודלים של בתי הספר בפנימיות ובכפרי הנוער. לכל מודל השלכות על מגוון תחומים כגון שילוב תלמידי רווחה במוסד, קשרים עם הקהילה הסובבת והורי החניכים וכן מדדים להצלחה. נייר העמדה ממפה את מוסדות החינוך הפנימייתיים לפי ארבעת המודלים ודן בהשלכות האפשריות של כל מודל.

קבצים מצורפים

הערכת מכינה קדם-צבאית

חוקרות: ד”ר עידית מני-איקן ודנה רוזן

מכון סאלד קיים הערכה על מכינה קדם צבאית המיועדת שפועלת במטרה להכין את חניכיה לשירות משמעותי בצבא, לספק להם כלים לשילוב מיטבי בעולם העבודה ובכך לעזור להם להשתלב בחברה הישראלית. מטרותיה העיקריות מתמקדות בשלושה היבטים: העצמה אישית של החניכים, גיוסם לתפקידים משמעותיים בצה"ל ופיתוח מסוגלות תעסוקתית.

מחקר ההערכה נערך לבקשת הקרן לילדים ובני נוער בסיכון, במוסד לביטוח לאומי, ובמימונה. המחקר פעל כהערכה מעצבת ומסכמת וליווה את המכינה למשך שלוש שנות הפעלה. במהלכו נבחנו התהליכים שעברו החניכים במהלך המכינה, השינויים בתפיסותיהם והשתלבותם בצבא לאחר סיום המכינה; העבודה המערכתית ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים המעורבים בהפעלת המכינה, ומודל ההפעלה של המכינה ואופן יישומו.

 

 

קבצים מצורפים