על מנת להבטיח שיפוט אובייקטיבי ולייעל את הטיפול בכתבי היד, נוהגים במערכת הכללים האלה:
• מערכת כתב העת תשקול לפרסם רק מאמרים שטרם פורסמו בעברית. במקרים מיוחדים תשקול המערכת פרסום מאמרים שפורסמו באנגלית ובתנאי שיש להם תרומה ייחודית לתחומי העניין של כתב העת. במקרה זה, כתב היד יעבור הליך שיפוט מהיר ואם יאושר לפרסום, יהיה על המחבר/ת למסור למערכת את הגרסה העברית ולהתאים את התוכן לקהל הקוראים של כתב העת.
• כתבי היד ייכתבו בתכנת וורד, ברווח כפול ויישלחו לדואר האלקטרוני של המערכת בארבעה קבצים: 1. דף שער שיכלול מידע על המחבר/ת: תואר, מקום עבודה, תחומי התמחות ודרכי התקשרות (כולל פלאפון); 2. תקציר המאמר בעברית (עד 200 מילים, ללא שמות המחברים); 3. המאמר במלואו, כולל שם המאמר; 4. תקציר המאמר באנגלית (עד 250 מילים, כולל שם המאמר ושמות המחברים).
כתובת המערכת: [email protected]
• מספר המילים במאמר מחקרי לא יעלה על 9,000 מילים, כולל הערות שוליים ורשימת מקורות. יש לצמצם ככל האפשר את מספר הערות השוליים, התרשימים והלוחות ולצרפם למאמר המלא בעמודים נפרדים. סקירת ספרים לא תעלה על 1,500 מילים; מאמרי ביקורת על כמה ספרים לא יעלו על 6,000 מילים; תגובות לא יעלו על 1,000 מילים.
• על המחבר/ת להגיש את כתב היד בהתאם לכללים המפורטים במדריך הפרסום של APA (מהדורה שישית, 2010). נוסף על ההנחיות הכלליות המובאות להלן ניתן לקבל מן המערכת פירוט של ההנחיות המרכזיות ממדריך APA (עם התייחסות לכתיבה בעברית) מלווה בדוגמאות. ההנחיות מופיעות גם באתר הבית של מכון סאלד: www.szold.org.il
• שמות מחברים לועזיים הנזכרים בגוף הטקסט ייכתבו בתעתיק עברי, ואילו במראי המקום (בסוגריים, עם שנת הפרסום) הם ייכתבו בלועזית.
• רשימת המקורות בסוף המאמר תסודר לפי א-ב של שמות המחברים (עברית לפני לועזית). כל פריט יכלול את הפרטים האלה: שם המשפחה של המחבר/ת, ראשי התיבות של השם הפרטי, שנת הפרסום (בסוגריים), שם המאמר, שם הספר (בעברית מודגש ובאנגלית מוטה) או כתב העת (בעברית מודגש ובאנגלית מוטה), מס' הכרך (כנ"ל) ומספרי העמודים. במקרה של ספר נדרש ציון מקום ההוצאה ושם המו"ל.
• בתהליך ההחלטה על פרסום כתב היד מסתייעת המערכת בחוות דעת של קוראים מעריכים. תהליך ההערכה נמשך כ-6 חודשים.