רשת מעונות אירופה-ישראל

מצגת ממצאיםחוקרת ראשית: אודליה אוחיון

רשת מעונות אירופה ישראל הינה רשת לדיור מוגן הכוללת שלושה בתים. במטרה לבחון את רמת שביעות רצון דיירי הרשת מהשירותים הניתנים בדיור המוגן וזאת על מנת להאיר על נקודות החזקה והחולשה של המקום על מנת לגבש החלטות מושכלות יותר לפיתוח וטיפוח הרשת, צוות המחקר במכון הנרייטה סאלד התבקשר ללוות את הרשת במחקר הערכה. לאחר מספר פגישות וקבוצות מיקוד, צוות המכון גיבש והעביר סקר עמדות ושביעות רצון בקרב כלל דיירי הרשת (העצמאיים).

 

קבצים מצורפים

בחינת "אורח חיים בריא בקרב בני נוער" – משרד המדע

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון
מחקר עיוני ומעצב בנושא "אורח חיים בריא בקרב בני נוער" הכולל סקירה תיאורטית בתחום, מערך מחקר איכותני לסקירה אופרציונלית בתחום, בניית סקר ארצי, העברתו, כתיבת ממצאים והפקת דוחות ומאמרים בתחום לשימוש קבלת החלטות במשרד המדע.
לצוות המחקר של מכון הנרייטה סאלד שותפים למחקר: המכללה האקדמית עמק יזראעל, המכללה האקדמית וינגייט, אוניברסיטת בר אילון, קופת חולים מאוחדת ואוניברסיטת חיפה.

הערכת קהילת שח"ף

חוקרת: קרן דביר
עוזרות מחקר: שירה זיוון, אודליה אוחיון

קהילת שח"ף (שותפות חברתית פעילה) הינה מודל של התיישבות קבע חברתית המוקמת על-ידי קבוצה של צעירים באזורי פריפריה גיאו-חברתיים, ומטרתה יצירת שותפות עם הקהילה במקום לצורך קידום נושאי חינוך, רווחה, תרבות וחברה. קהילות שח"ף מסוגים שונים ומגוונים החלו לפעול ברחבי הארץ בשנים האחרונות (הותיקות שבהן בנות יותר מ-23 שנה). כיום פעילות כ-100 קהילות שהתיישבו באזורים שונים בארץ, מהנגב עד הגליל, אשר נותנות מענים שונים ומגוונים בתחום החינוך, הרווחה והחברה. הקהילות משתייכות לכל מגזרי החברה הישראלית: בוגרי תנועות-נוער חלוציות, צעירים מהציונות הדתית, עולים, ובני מיעוטים. מרבית הקהילות הינן בעלות זיקה רעיונית וארגונית למסגרות רחבות יותר, כגון: תנועות בוגרים, רשתות גרעינים תורניים  וכדומה. הקהילות מתאגדות במבנים חברתיים בעלי צורות שונות, מקיבוצים עירוניים ועד לקבוצות של משפחות המפוזרות במקום התיישבותן. המסגרת האנליטית למחקר זה מתבססת על מחקרי הערכת עוצמת קהילות, בהם קיימת הבחנה בין שלוש מערכות משתנים: משאבים, תהליכים חברתיים ותוצאות. מערכות משתנים אלו מוגדרות כקשורות אחת לשנייה בצורה דינאמית, דהיינו משתני המשאבים מספקים בסיס לתהליכים החברתיים, אך בתורם אותם תהליכים חברתיים יכולים  לשפר, לשנות ואף לייצר משאבים נוספים. תוצאות תהליכים חברתיים יכולות להיות מקושרות בקשרים חיוביים או שליליים עם התהליכים החברתיים ועם המשאבים. מחקר זה עוסק  בבחינת שני סוגי קהילות: קהילות מקום (Communities of Location) קהילות המוגדרות בדרך כלל על ידי גבולות פיסיים, המפרידים בין קבוצת אנשים אחת לרעותה. קהילות עניין או קהילות ייעוד ( Intentional Communities ,Communities of Interest) קהילות שאינן מוגדרות ככתובת מגורים, כי אם כקבוצת אינטרס או כקבוצה פונקציונאלית. לרוב האנשים בחברות המודרניות כיום יש הזדהות עם פסיפס של קהילות מקום וקהילות עניין. ניתן, אם כן, לבחון כיצד קהילה מסוימת משפיעה על איכות החיים הקולקטיבית והאינדיבידואלית, במחקר זה נעשה  ניסיון לעמוד על הדומה והשונה בין סוגי הקהילות השונים בתהליכים החברתיים.