הערכת המיזם "תיקון עולם"

חוקרת: רוית אפרתי

עמותת עלה בשיתוף משרד החינוך, עמותת נגישות ישראל וה- JNF מפעילים מיזם חינוכי חברתי- "תיקון עולם"- לשינוי עמדות, דעות קדומות וסטיגמות בקרב בני נוער כלפי אנשים עם מוגבלויות מתוך מטרה לקדם שילוב מקסימאלי ואופטימאלי של אנשים עם מוגבלות בחברה ויצירת אקלים בית ספרי, היוצר סביבה חינוכית משלבת.

בשנת הלימודים תשע"ז נערך פיילוט למיזם ובשנת הלימודים תשע"ח משתתפים  כ-9,000 תלמידי כיתות ט'  מכ-50 בתי ספר מרחבי הארץ וכן כ-1,000 סטודנטים ותלמידים מחו"ל.

מכון סאלד מלווה את המיזם במחקר הערכה מסכם, אשר יתמקד בבדיקת תוצאות המיזם ברמת התלמידים והצוות החינוכי.

 

הערכת התכנית תיקון עולם_ממצאי ביניים

הערכת התכנית " שותפות אחד"

חוקרים: ד"ר רחל זורמן, ד"ר סאמי מחג'נה, רוית אפרתי
צוות המחקר: פרונה אירני, ד"ר עידית מני-איקן, פרופ' יצחק פרידמן

מכון סאלד מעריך את תכנית ההתערבות בגיל הרך "שותפות אחד", תכנית יישובית הוליסטית שפועלת בשישה יישובים ערביים ברחבי הארץ ביוזמת "אשלים", פדרציית סאן פרנציסקו וממשלת ישראל. מטרות ההערכה של התכנית הן:

  1. בדיקה כיצד משפיעה ההתערבות ההוליסטית בגיל הרך בכל אחד מששת הישובים הערביים על הילדים המשתתפים, על המשפחות המשתתפות, על אנשי המקצוע והמערכות שעובדות עם הילדים והמשפחות;
  2. יצירת מודל אחריותיות (accountability) לתכנית "שותפות אחד", באמצעות הנחייה של אנשי הקהילה בכל אחד ששת הישובים הערביים כיצד לאסוף נתונים וכיצד להשתמש בהם כדי לשפר את תכניותיהם.

"מקשיבים לך" – תחנות מידע ותמיכה לאנשים לקויי שמיעה

חוקרת: אדוה הים-יונס
צוות המחקר: תמי ברוש, שירה זיוון, דריה שקולניק-רומם

הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי שותפה ומסייעת בפיתוח תכנית המשותפת לאגף השיקום במשרד הרווחה, לג’וינט ולעמותת “בקול”. המודל המוצע מתבסס על ניסיון מוצלח שנרכש בהקמת תחנות מידע ללקויי ראייה, תוך התאמתו לאוכלוסיית לקוי השמיעה. במסגרת התכנית הוקמו 5 מרכזי תצוגה והדרכה נייחים, במרפאות שמיעה ב-5 ערים: באר שבע, טבריה, חיפה, תל אביב וראשון לציון. כן הוכשרו חמישה רכזים, כבדי שמיעה בעצמם, העוסקים מאז יוני 2008 בהדרכה ובמתן שירות בתחנות. המטרה המרכזית של מחקר ההערכה הייתה לבחון את תרומת התחנות, בהתאם למטרות המוצהרות של התכנית. המחקר נערך לבקשת האגף למפעלים מיוחדים בביטוח הלאומי והתמקד בשני רכיבים מרכזיים: מיפוי ותיעוד כל הפעולות שנעשות במסגרת התחנות מאז הקמתן ועד לשלב ביצוע המחקר; ובדיקת עמדות השותפים השונים באשר לתפקוד ולתרומת התחנות בהתאם למטרות המוצהרות.

ובאתר המוסד לביטוח לאומי

קבצים מצורפים

בית דין סמים

חוקרת: אורית בנדס-יעקב

בתי משפט לענייני סמים ("בית דין סמים") מייצגים את מאמצי התיאום בין הרשות השופטת, שירות המבחן, רשויות האכיפה, שירותי הרווחה ובריאות הנפש, ומפעילי תכניות שיקומיות בנושא גמילה מסמים – לצורך התערבות פעילה למען נאשמים מכורים לסמים. בתי דין אלה מציעים התמודדות חדשה ואלטרנטיבית לענישה של עבריינים מכורים לסמים, ובתור שכאלה הם מאתגרים את תפקיד הענישה המקובלת. במסגרת התכנית נשלחים הנאשמים לקהילות טיפוליות ובמקביל לכך הם נתונים למעקב של בית המשפט אחר התקדמותם ונפגשים עם שופט המצוי בתחום זה אחת לתקופה.

מטרת המחקר היא לבחון את תוצאות הפיילוט של התכנית שנערך בשנים 2003-2010, ואת יכולת הניבוי של סינון המועמדים בכל הנוגע להצלחתם השיקומית. בין השאר יבדוק המחקר האם משתתפי התכנית השיגו תוצאות טובות יותר בתחום ההתמדה בטיפול בקהילות הטיפוליות, בתחום אי החזרה לשימוש בסמים לאחר סיום השהות בקהילה, בתחום אי החזרה לעבריינות לאחר סיום השהות בקהילה, לעומת חברי קהילות טיפוליות בעלי מאפיינים דומים שלא לקחו חלק בתכנית. המחקר הוזמן על ידי הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול.

הערכת תכנית "גולשים נגישים"

חוקרת ראשית: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: רוית אפרתי

התכנית "גולשים נגישים" היא תכנית ניסיונית, שיצאה לפועל בסיוע הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי והופעלה על ידי עמותת "מחשבה טובה". התכנית נועדה להפוך את המחשב לכלי יעיל בחיי היום-יום של אנשים עם מוגבלות, המסייע להם לשמור על הקשר עם המשפחה, החברים והקהילה. במסגרת התכנית התקיים קורס ייחודי להכרת המחשב והאינטרנט בעבור אנשים עם סוגים שונים של מוגבלות. הקורס הופעל בשני מסלולים: קורסים ייעודיים רק למקבלי קצבת נכות כללית וקורסים משולבים לאנשים עם מוגבלות ולאנשים ללא מוגבלות ("קורסים משולבים").

את מחקר ההערכה עשה צוות מחקר ממכון סאלד, בשיתוף פעולה עם חוקרים ממינהל המחקר של הביטוח הלאומי. מטרת מחקר ההערכה הייתה ללוות את התכנית ולבחון את מידת השפעת הקורסים שהופעלו במסגרתה בשתי נקודות זמן: בטווח המידי (בסיום הקורס) ובטווח הקצר (כחצי שנה מסיום הקורס). ממצאי ההערכה נועדו לספק מידע חיוני על מידת השגת מטרות התכנית ולסייע למקבלי ההחלטות ולמפעילי התכנית לעמוד על נקודות החוזק שלה ועל הקשיים והאתגרים בהפעלתה.

לקריאת דו"ח גולשים נגישים – נגישות לרשת למקבלי קצבת נכות

תכנית "המרכזים לחיים עצמאיים בישראל"

חוקרת ראשית: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: רוית אפרתי

תכנית "המרכזים לחיים עצמאיים בישראל" המתבצעת באמצעות ג'וינט ישראל – מסד נכויות , עמותות מפעילות, משרד הרווחה ורשויות מקומיות, הינה תכנית המנוהלת ומופעלת על ידי אנשים עם מוגבלות ולמענם. מטרותיה הן לאפשר לאנשים עם מוגבלות לנהל אורח חיים ולהשתתף בחיי הקהילה, ולהבטיח את מיצוי זכויותיהם בקבלת שירותים מהמוסדות השונים. מחקר ההערכה של תכנית "המרכזים לחיים עצמאיים" פועל כהערכה מעצבת במטרה לספק מידע רלוונטי הן לישובים שבהן פועלת התכנית והן להנהלת מסד נכויות של הג'וינט ולגופים נוספים הקשורים בהפעלת והטמעת התכנית. יעדיו המרכזיים של המחקר הן: להעריך את  תפוקות רכיבי התכנית ; להעריך את תוצאות התכנית- ברמת הפרט וברמת הקהילה; לסייע בהפצת התכנית והטמעתה.

החל מחקר בנושא "עמיתים מומחים" בהזמנת הביטוח הלאומי – הקרן למפעלים מיוחדים

צוות המחקר: אורית בנדס יעקב (חוקרת ראשית), ד"ר גליה מורן (יועצת אקדמית לנושא עמיתים מומחים), עדי ברמניס, אלכסנדרה גלמן, ד"ר אריק פלניצקי.

"עמית מומחה" מוגדר כתואר מקצועי לאדם אשר הצליח להתפתח בתהליך ההחלמה שלו ממחלת נפש ואשר מוכן לזהות את עצמו כעמית ולתמוך באינדיבידואלים נוספים המתמודדים עם מחלת נפש. בשל ניסיון החיים שלו אדם כזה הוא בעל מומחיות אשר אין ביכולתה של הדרכה מקצועית לחקות. בעשור האחרון  התרחבה העסקתם ומעורבותם של "עמיתים מומחים" בשירותי בריאות הנפש במערב, ומשרד הבריאות יחד עם הביטוח הלאומי מבקשים לבחון את האפשרות לשלב עמיתים מומחים במוסדות לבריאות הנפש בישראל. לשם כך הוחלט על תכנית פיילוט בשני מרכזים לבריאות נפש  (המרכז לבריאות נפש בבאר-שבע והמרכז לבריאות נפש מזור) כאשר מרכז נוסף ישמש כקבוצת השוואה (המרכז לבריאות נפש). המחקר הנוכחי מיועד ללוות מהלך זה, לבחון את תועלותיו, האפקטיביות שלו ואף את הקשיים הכרוכים בו ודרכי ההתמודדות עמם– כל זאת בזיקה להנחות היסוד העומדות בבסיס התפקיד, והמחקר הקיים אודותיו. במחקר ייבדקו ההשפעות ומאפייני ההתערבות של העמיתים בבית חולים הן ברמת הפרט הן ברמת בתי החולים.  המחקר יעסוק בשאלות העיקריות הבאות:

(1) באיזו מידה ואופן תרמה התכנית למטופלים ולמשפחותיהם (הסתגלות לאשפוז, היענות לטיפול, השתלבות בקהילה

(2) באיזו מידה ואופן תרמה התכנית לאנשי הצוות (סיוע עם מטופלים, שינוי עמדות לגבי החלמה

(3) כיצד הוטמעה עבודת העמיתים המומחים במחלקות בית החולים (מה היו האתגרים, מה היו התרומות, איזו השפעה הייתה לנוכחותם ביחס לאווירה במחלקה

(4) באיזו מידה ואופן השפיעה התכנית על העמיתים המומחים עצמם (תרומות ואתגרים)

(5) מהי תפיסת התפקיד וכיצד נתפס מקומם של העמיתים המומחים בכלל המערך הטיפולי (בעיני המטופלים, הצוותים, העמיתים ומשפחות המטופלים).

טווח המחקר דצמבר 2014-דצמבר 2017.