כפר הנוער הכפר הירוק: תהליך המעבר מבית ספר הנלחם על קיומו לבית ספר מוביל: היבטים ארגוניים וחינוכיים

חוקרת: תמי ברוש
בהנחיית: ד"ר רעיה ברמה

בעשור האחרון עבר כפר הנוער "הכפר הירוק" תהליכי שינוי משמעותיים: ממוסד המתקשה לגייס תלמידים, הפך למוסד משגשג, המציע תכניות לימודים מקוריות ואשר מהווה מקור משיכה לתלמידים רבים.המחקר הנוכחי נערך בהזמנת הנהלת המוסד, והוא מבקש לנתח את תהליך השינוי המערכתי שעבר המוסד, לבחון באילו מובנים הפך לבית ספר מוביל ולברר את השלכות השינוי על אוכלוסיית התלמידים ועל צוות בית הספר. כמו כן שואף המחקר להציג מודל למוסד העובר תהליכי שינוי תוך שמירה על ליבה ערכית וחתירה למצוינת.

הערכת התכנית "עתידים לתעשייה"

חוקרת: קרן דביר
צוות המחקר: ד"ר רחל זורמן, שירה זיוון, אדוה הים-יונס

התכנית "עתידים לתעשייה ולמגזר העסקי" פועלת למימוש מיטבי של הפוטנציאל האנושי הגבוה של דור העתיד בפריפריה. התכנית שמה לה למטרה לסייע לבוגרי שירות צבאי מאזורי הפריפריה, הבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ובעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, לזכות בהזדמנות ללימודים אקדמיים איכותיים, בתחומי המדעים וההנדסה ולהשתלב במהלך הלימודים בהתנסות בתחומי לימודיהם ולהשתלב בעבודה בתחומים אלה עם סיום הלימודים.

הערכת התכנית כוללת שני שלבים. השלב הראשון כולל חשיבה ארגונית למטרת פיתוח המודל הלוגי של התכנית "עתידים לתעשייה" אשר יסייע בגיבוש מחודש של מוקדי התכנית אשר נמצאים בימים אלה בתהליך של דיון והתחדשות. בשלב השני תתמקד ההערכה בבדיקה מעמיקה של תהליך האיתור וההירתמות של החברות לאמץ סטודנטים, נעמוד על המוטיבציות לאימוץ וננסה לאפיין את פרופיל החברה המתאימה להעסקת סטודנטים. כן נעמוד על שיטות האיתור הנהוגות כיום ואת התובנות של אנשי השטח מהניסיון שצברו. במקביל ייערך מיפוי תהליך ההשמה של הסטודנטים הקיים כיום, ותיבחן שביעות רצונם מן השיבוץ ומן הקשר עם העמותה והחברה. יוגדרו הציפיות של הנוגעים בדבר מהשמה מוצלחת, והצרכים של המועסקים והמעסיקים בשלבי ההעסקה השונים.

תיקוף מסמך הסטנדרטים במדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, ד"ר רינת יצחקי
צוות המחקר: פרופ’ יצחק פרידמן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

המחקר נערך כחלק מפעילות נרחבת שנעשתה במשרד החינוך בנוגע לפיתוח סטנדרטים במקצועות הלימוד. בעקבות פיתוח והפצת טיוטת מסמך סטנדרטים במדע וטכנולוגיה לביה"ס היסודי, התבקש המכון בשנת תשס"ד, על ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, לערוך מחקר שיבחן את ביצועי התלמידים ומידת ההתאמה להגדרות שבטיוטת מסמך הסטנדרטים. תוצאות המחקר סייעו בקביעת גרסתו הסופית של מסמך הסטנדרטים במדע וטכנולוגיה לביה"ס היסודי. במחקר נבדקה ההלימה בין ציוני דרך שנקבעו כרמה נדרשת לבין ביצועי תלמידי כיתות ג'-ד'.

מחקר הערכה עבור הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

חוקרות: ד"ר רינת יצחקי, רוית אפרתי

המחקר נועד לבחון את השפעת המענקים הניתנים על ידי הקרן על הגורמים המציעים יוזמות חינוכיות (שאושרו או שנדחו) ועל הנהנים (קהל היעד) מאותן יוזמות. המחקר מבקש גם לבחון את מעגלי ההשפעה הנוספים (אם קיימים) של היוזמות על הארגון החינוכי והקהילה ולהעריך האם אלה אירעו בהשפעת המענק. מטרת-העל של המחקר היא למידת הרשמים והתגובות שיש בשטח כלפי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, במטרה לתרום לשיפור וחיזוק התהליכים שהיא מפעילה; בניית מדד שבאמצעותו יושוו יוזמות על-פי מידת הצלחתן, וייווצר מדרג שישמש לקרן כלי ניהולי. כלי המחקר: שאלונים, ראיונות עם מנהלים ומורים, וניתוח מסמכים. ינותח "מאגר התמיכות" של הקרן ויחושב עבור כל יוזמה "מדד מענק" שיאפשר ביצוע ניתוחים סטטיסטיים בין משתני המחקר.

הערכת תכניות לימודים במשרד החינוך

מחקרי ההערכה בוצעו ע"י צוות החוקרות במכון

על פי זכייה במכרזים (2002, 2006), המכון סיפק שירותי הערכה לאגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך. עד כה בוצעו למעלה מ-20 מחקרים (ברובם פורסמו דוחות ההערכה), ושש סקירות ספרות. נושאי תכניות הלימודים הם מגוונים, ובהם: היסטוריה, גאוגרפיה, מקרא, חינוך לשוני, ערבית, סוציולוגיה, תושב"ע, גני ילדים ומדע וטכנולוגיה.

מחקר הערכה בנושא תכניות לימודים ייחודיות

חוקרות: ד"ר עידית מני-איקן, ד"ר רינת יצחקי
רכזת המחקר: ציפי בשן

המחקר התמקד בתהליך אישור התכניות ובקשר שבין האגף לפיתוח ולתכנון תכניות לימודים לבין המפתחים בשדה, לאורך שלבי הפיתוח וההפעלה של תכנית הלימודים ואמצעי הערכת התלמידים. המחקר נועד לספק לאגף מידע על עמדות ותפיסות בתי הספר המפעילים תכניות ייחודיות, באשר לשירות הניתן להם על ידי האגף. כל זאת בהתייחס להנחיות המחייבות שבחוזר מנכ"ל.

הערכת תכניות חינוכיות-חברתיות עבור מגבית בריטניה

חוקרות: ד"ר רעיה ברמה, הילה רונן דבי וד"ר רחל זורמן

המגבית היהודית בבריטניה (UJIA) מעורבת בפרויקטים חינוכיים וחברתיים שונים בגליל. הנחת היסוד של פעילות מגבית בריטניה היא שהשפעה על איכות חייהם של תושבי הצפון והגליל בפרט ועל המוטיבציה לחיות באזורים אלה יכולה להיעשות במידה המיטבית על ידי השבחת תכניות חינוכיות וחברתיות וייזומם של פרויקטים מושכי אוכלוסייה.

מכון סאלד נתבקש להעריך בתשע"ב מדגם של שלוש תכניות מתוך כלל התכניות שבהן מגבית בריטניה שותפה: הקמה וקיום בית ספר על יסודי ראשון ויחיד בעיירה שלומי, הקמת מרכז לסטודנטים לקויי למידה במכללת תל חי ושותפות בבניית קמפוס חדש של המכללה, ועידוד חינוך תעסוקתי לאוכלוסיית הנשים הערביות לצד השמה בעבודה ופיתוח שותפויות כלכליות בין אוכלוסיות שונות בגליל (בשיתוף עם המרכז לשותפות כלכלית יהודית ערבית (CJAED).

מכון סאלד עוסק בהערכה של שלושת התכניות בגישת המתודולוגיה המעורבת: כמותית ואיכותנית ובודק את השפעת התכניות על האוכלוסייה המקומית מבחינה חברתית ואת כדאיותן של התכניות מבחינת עלות-תועלת.