מחקר הערכה עבור תכנית “אקסלנטים” מבית סטארט אפ ניישיון

צוות המחקר: ד”ר קית גולדטיין, דנה רוזן וד”ר עידית מני-איקן

תכנית “אקסלנטים” הינה תוכנית הכשרה בתחום התכנות המיועדת לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב מהמגזר הערבי (נשים וגברים) והחרדי (נשים) בארץ. מטרת התכנית היא לסייע לאוכלוסיות אלו להשתלב תעסוקתית בתחומי ההיי-טק. התכנית נמשכת 4 חודשים וכוללת קורסים מתקדמים שמועברים על ידי אנשי מקצוע בתעשייה. מחקר ההערכה לתכנית בודק את ההתקדמות של הבוגרים מבחינת ידע, תפישות ומיומנויות מתחילת התכנית ועד כשנה לאחר השמתם במקום עבודה. המחקר עוסק גם בניבוי הצלחה בהשמה על סמך הישגים בתואר הראשון, סדרת בחינות שניתנות במהלך ההכשרה, שאלונים וראיונות עומק. התוצאות נועדו לסייע למארגני התוכנית להרחיב את תוכנית ההתערבות ולהתאימה לאוכלוסיות היעד במטרה להמשיך ולגייס בוגרי מדעי המחשב מאוכלוסיות מגוונות בארץ לעבודה בתחומי ההיי-טק.

מטיפיק “עשר אצבעות”: משחקי מתמטיקה מקוונים עבור תלמידי כיתות ג ‘ו-ד’

צוות המחקר: ד”ר קית גולדשטיין, שרית סילברמן, ד”ר טל ברגר-טיקוצ’ינסקי, ד”ר עידית מני-איקן.
יעוץ בבניית בחינות הישגים: ד”ר שם שמי

מטיפיק הינה חברה אשר פיתחה תכנית שמטרתה לעזור למורים ללמד מתמטיקה בבית ספר יסודי, תוך שימוש במשחקי מחשב מקוונים. התלמידים משתמשים במשחקים הן בעבודת הכיתה והן כשיעורי הבית. מחקר ההערכה לתכנית זו בוחן את מידת השימוש במשחקים, את תפיסות המורים והתלמידים כלפי התכנים המועברים במשחקונים, וכן מבחני ידע למדידת הישגים במתמטיקה בהתאם לתכנית הלימודים. התוצאות מסייעות להבין כיצד מורים ותלמידים יכולים להשתמש במטיפיק בצורה הטובה ביותר בכיתה ומחוצה לה בארץ ובעולם.

מחקר לבחינת הפוטנציאל למצוינות במתמטיקה ובמדעים ברמת חמש יחידות בקרב תלמידות תיכון בישראל

חוקרות: ד”ר רחל זורמן וקרן דביר, בשיתוף עם פרופסור רונית קרק מאוניברסיטת בר אילן
עיבודי נתונים: אלי קלינברגר, נעם כאהן

קרן טראמפ שואפת להגדיל את אחוז התלמידות הלומדות  מתמטיקה ומדעים ברמה של חמש יחידות לימוד בחטיבות העליונות של בתי הספר התיכוניים בישראל. להשגת מטרה זו בקשה הקרן ממכון סאלד לבחון את השאלות הבאות:

  • מהי תמונת המצב בקרב תלמידות בתחומים אלו (כפי שהיא מתבטאת בנתוני משרד החינוך לגבי תלמידות ותלמידים שנגשו לבחינות בחמש יחידות בשנים תש”ע-תשע”ד)?
  • האם קיים פוטנציאל לא ממומש משמעותי של תלמידות ללימוד חמש יחידות במתמטיקה (מבדיקת נתוני משרד החינוך לגבי תלמידות שהצטיינו בארבע יחידות במתמטיקה) ?
  • בעת בחירת התמחות במדעים בתיכון, מדוע תלמידות נוטות להעדיף ביולוגיה וכימיה, בהן הן מהוות את מרבית התלמידים בכיתה, על פני פיזיקה, מחשבים ואלקטרוניקה?
  • כאשר תלמידות מחליטות לבחור, להתמיד או לנשור ממגמות של חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה, מהי החשיבות היחסית של הגורמים הבאים בהקשר להחלטתן: הידע והמיומנויות שלהן, הגישה והפרקטיקות של המורה שלהן, השפעת בני משפחה וחברים, והמוטיבציה האישית שלהן?

ממצאי המחקר הוצגו ונדונו  עם אנשי חינוך ומחקר ביום למידה משותף ונדונו סיבות ונסיבות לממצאים ומנופים לשינוי. בעקבות יום זה גובשו המלצות להתמודדות עם אתגרים שונים הכוללים אתגרים כלליים במערכת החינוך, אתגרי הוראה ולמידה, ואתגרים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

הטמעת מעבדות טכנולוגיות בישיבות חרדיות- קרן קירש ו-” World ORT קדימה מדע”

צוות המחקר: ד”ר עידית מני- איקן, טל ברגר- טיקוצ’ינסקי וגיתית דהן

שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הינו יעד חשוב הנעשה במימונה של קרן קירש על ידי הטמעת מעבדות טכנולוגיות בישיבות חרדיות. את תכנית ההטמעה מבצע ומנהל ארגון קדימה מדע – World Ort, האחראי על הציוד והתשתיות, על הטמעת הפדגוגיה המתאימה לשימוש במעבדות אלו ועל הביצוע והמעקב. מחקר ההערכה של התכנית מיועד לספק מידע איכותני וכמותי על רכיבי התכנית, תפוקותיה ותוצאותיה, במטרה לאפשר לצוות התכנית ולמממניה לבחון באופן שיטתי את המתרחש בתכנית ואת השפעתה על אוכלוסיות היעד. המחקר מתמקד ב-4 ישיבות בארץ, בחלקן לומד נוער שנשר ממסגרות לימודיות אחרות, על רקע חוסר התאמה לימודית או רוחנית. מטרת הישיבות לקדם את התלמידים לרכישת מקצוע בתחום הנלמד במעבדה וכן לגיוס לצבא. המעבדות המתוקנות בישיבות אלו כוללות מעבדות מחשבים, חשמל, CNC ותלת מימד.

הערכת מדגם תכניות של עמותת החינוך תעשיידע

חוקרת ראשית: ד”ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ’ינסקי
עוזרת מחקר: גיתית דהן

 

עמותת החינוך תעשיידע, מיסודה של התאחדות התעשיינים, לקחה על עצמה לפעול ולהשתתף בפיתוח ההון האנושי במדינה באמצעות קירוב הדור הצעיר לתחומי התעשייה והקהילה העסקית, ככלי להתפתחות ולהצלחה במישור האישי, הבית ספרי והלאומי. זאת, במסגרת תהליך מובנה ומערכתי ותוך שיתוף פעולה עם מערכת החינוך וחיבורה לאנשי עסקים ותעשייה אשר ייצרו שינוי חברתי וצמיחה כלכלית עתידית. מכון סאלד העריך 5 מבין התכניות המרכזיות שמפעילה עמותת תעשיידע. מטרת ההערכה היתה לספק מידע להנהלת תעשיידע באשר להתאמה של התכניות שנבחרו למטרות ויעדי תעשיידע באופן כללי ובאופן השוואתי בין תכניות שונות. זאת בכדי לאפשר לצוות העמותה ולמממני התכניות לבחון באופן שיטתי את המתרחש בתכניות ואת השפעתן על אוכלוסיות היעד. המחקר התמקד בשאלות הבאות: האם התוכניות השונות של תעשיידע מקנות את ערכי התעשייה, ואם כן באיזו מידה?, מהי השפעת תכניות תעשיידע על עמדות התלמידים כלפי התעשייה?, מהן התפישות של התלמידים באשר לידע שרכשו בתכניות תעשיידע השונות?, האם התלמידים המשתתפים בתכניות תעשיידע מתכננים לבחור/בוחרים ללמוד במגמות מדעיות טכנולוגיות?

הערכת תכנית “נפגש ב- 5”: תכנית היישום לקידום 5 יח”ל במתמטיקה בשנה”ל תשע”ז- תשע”ח באמצעות מעורבות חברתית קהילתית בשיתוף Google

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתהטל ברגר-טיקוצ’ינסקי
עוזרת מחקר: גיתית דהן

 

 התכנית “נפגש ב-5” של World ORT קדימה מדע בשיתוף חברתGoogle  מיועדת להעלאת תחושת המסוגלות והמוטיבציה ללימודי מתמטיקה באמצעות תהליכי חונכות – דוגמה אישית חברתית ורגשית וסיוע בלימודי המתמטיקה של תלמידים חונכים מכיתות י’-יא’ לתלמידים חניכים מכיתות ח’ ו ט’ בחטיבת הביניים. לתכנית 4 מטרות עיקריות: העצמת תלמידים חונכים והפיכתם לבעלי מסוגלות להתמודדות עם אתגרים אינטלקטואליים, חברתיים ורגשיים, העצמת תלמידים חניכים והפיכתם לבעלי מסוגלות להתמודדות בהיבטים הלימודיים קוגניטיביים והחברתיים, קידום תפיסת תחום המתמטיקה והגדלת מספר הלומדים הנרשמים ל- 5 יחידות לימוד מתמטיקה. מטרותיה המרכזיות של ההערכה הינן בדיקת השפעתה של התכנית “ניפגש ב- 5” על שינוי בתחומים הבאים: עמדות חניכים כלפי מקצוע המתמטיקה והבחירה ללמוד אותו באופן מורחב, עמדות חונכים כלפי תחושת המסוגלות העצמית שלהם באשר ליכולתם להתמודד עם אתגרים אינטלקטואליים, חברתיים ורגשיים. וכן לבחון את יעילות התכנית בבתי ספר שונים, במגזרים שונים ובמודלים שונים של הפעלה.

לימודי המתמטיקה ברמת 5 יח”ל בחברה הערבית והוראתם בישראל

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
צוות המחקר: דנה רוזן וציפי בשן

מחקר זה נערך ביוזמת קרן טראמפ ובמימונה, בשיתוף פרופ’ פאדיה נאסר אבו-אלהיג’א מאוניברסיטת תל אביב. המחקר נועד לזהות ולבחון היבטים שונים המאפיינים את לימודי המתמטיקה ברמת 5 יח”ל והוראתה בחברה הערבית בישראל, לעמוד על האתגרים ולאפיין הזדמנויות להרחבת מעגל הלומדים. במחקר נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים והסוגיות נבחנו בקרב תלמידים, מורים, מנהלים ואנשי מפתח בתחום.

לצפיה בדו”ח הסופי לחצו כאן
לצפייה בדוח הסופי בשפה הערבית לחצו כאן

לימודי פיזיקה ברמת 5 יח”ל והוראתם בישראל

לימודי פיזיקה ברמת 5 יח”ל והוראתם בישראל

חוקרת ראשיתד”ר עידית מני-איקן
צוות המחקר: דנה רוזן וציפי בשן

מכון סאלד, ביזמת קרן טראמפ ובמימונה, ובשיתוף עם הפיקוח על הוראת הפיזיקה, התבקש לערוך מחקר במטרה לספק תמונת מצב עדכנית על לימודי הפיזיקה בתיכון ברמת 5 יח”ל, לאור השינויים שחלו בהם בשנים האחרונות (וזאת בהמשך למחקר קודם שנערך גם הוא על ידי מכון סאלד ב-2012). במחקר זה נבדקו הנתונים העדכניים אודות מורי ותלמידי פיזיקה; נבחנו תפיסות תלמידים, מורים ומנהלים אודות לימודי פיזיקה ברמת 5 יחל בישראל וכן לגבי התכנית להרחבת מעגל הלומדים והשפעתם של השינויים שנעשו במסגרת הוראת הפיזיקה בשנים האחרונות על נושא זה. בנוסף נבדקו התייחסות גורמים שונים – הצבא, האוניברסיטאות והמעסיקים הפוטנציאליים – ללימודי הפיזיקה בתיכון ואיזה יתרון הם מקנים ללומדים, במטרה להבין את האפיקים העתידיים של בוגרי הפיזיקה. במחקר נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים, והסוגיות נבחנו בקרב תלמידים, מורים, מנהלים ואנשי מפתח בתחום.

מדגם ממצאי מחקר – תמונת מצב לימודי הפיזיקה ברמת 5 יח”ל בישראל

לצפיה בדוח : לימודי הפיזיקה בישראל תמונת מצב – לחצו כאן

הערכת אשכול תכניות “הוראה פלוס” להכשרה קלינית למורים

חוקרות: ד”ר עידית מני-איקן, טל ברגר-טיקוצ’ינסקי

 

בשנת 2013 החלה קרן טראמפ בסדרת הכשרות למורי מתמטיקה ומדעים בחטיבות העליונות במודל של הכשרה קלינית. כיום תכניות הכשרה אלו פועלות בשבע מכללות ובאוניברסיטה אחת. התוכניות מיושמות באופנים שונים ובסביבות שונות, אך חולקות מטרה משותפת במסגרת המיזם ומתבססות על עקרונות וסטנדרטים משותפים.

מחקר ההערכה פועל בשיטת הערכת אשכולות ומעריך את אשכול התכניות הקליניות להכשרת מורים, באמצעות בחינת שמונה ההכשרות השונות כחלק מהמיזם כולו. השימוש בהערכת אשכולות מאפשר ללמוד על מכלול התכניות ועל השינוי המצטבר הכולל וגם להשוות בין התכניות השונות על בסיס העקרונות המשותפים תוך שימת לב להקשרים השונים בהן הן פועלות. ההכשרות השונות נבחנות באמצעות כלי מחקר אחידים וזאת לצורך הערכת מדדים משותפים ועל מנת לבדוק את האפקטיביות ביישום העקרונות והסטנדרטים המשותפים, ואת מידת ההשפעה המשותפת. השימוש המקביל באותם כלי הערכה בתכניות שונות הבאים לענות על אותן שאלות מחקר (בשונה מהערכה נפרדת של כל תכנית) מאפשר השוואה בין התכניות מחד והתבוננות אינטגרטיבית על יישום המיזם כולו והשפעתו, מאידך.

במסגרת המחקר נבחנת ההתפתחות הכללית של המיזם, אתגריו וחוזקותיו ומידת עמידתו ביעדים. למידה של האתגרים והחוזקות של התכניות וכן ההבנה כיצד היישום והשינוי באים לידי ביטוי בהקשרים שונים יסייעו להבין כיצד יש לשנות ולשפר את התכניות השונות והמיזם כולו כדי להפכם לברי קיימא.

סיכום מחקר הערכת אשכול תכניות “הוראה פלוס” להכשרה קלינית בהסבת מורים למתמטיקה, שנערך בהזמנת קרן טראמפ – סיכום עיקרי הממצאים ותכניות לעתיד

לצפיה בדוח ביניים

הערכה כוללת של הטמעה של אשכול מעבדות במדע וטכנולוגיה

חוקרת: ד”ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ’ינסקי
רכזת המחקר: ציפי בשן

בשנים תשע”ג – תשע”ו ארגון ” World ORT קדימה מדע ” התקין או שדרג מעבדות במדע וטכנולוגיה ב-32 בתי ספר שונים ברחבי הארץ. בחלק מבתי הספר מסייע הארגון גם בהטמעה הפדגוגית של המעבדה בבית הספר. מטרת ההתקנה וההטמעה היא הגברת המוטיבציה של התלמידים ללמוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בתיכון והגדלת מעגל התלמידים הפונים למקצועות אלו כמקצועות מגמה.  המחקר כלל את הערכת התרומה של  התקנת מעבדות חדשות או שדרוגן לעליה במספר התלמידים הפונים למגמות מדעיות וטכנולוגיות בתיכון וכן לשינוי בשיטות הלמידה והוראה של המקצועות המדעיים טכנולוגיים בבתי הספר. ההערכה נועדה בכדי לבדוק עד כמה ובאיזה אופן השקעת ארגון קדימה מדע במעבדות תורמת למטרות של ארגוןWorld ORT ” קדימה מדע” בתחום של קידום לימודי המדעים והטכנולוגיה במערכת החינוך בישראל.

.

מצגת הערכה כוללת של הטמעה של אשכול מעבדות במדע וטכנולוגיה

סיכום הממצאים עיקריים של הערכת השפעת הטמעת מעבדות מדעיות-טכנולוגיות בבתי ספר- תשע”ו