קורס הכשרה באבחון דידקטי בשפה הערבית – אגודת ניצן בשיתוף מכון סאלד

מודעה בערבית – PDF

קבצים מצורפים

אליעזר שמואלי ז"ל, יו"ר הוועד המנהל 1928 – 2018

 בצער עמוק אנו נפרדים וזוכרים את אליעזר!

אליעזר היה איש חינוך ברמ"ח איבריו ובשס"ה גידיו.
הוא מיזג באישיותו שתי תכונות מופלאות: מצד אחד איש חזון, שרצה לקדם תלמידים משכבות מוחלשות ולתת להם הזדמנויות לרכוש השכלה ולהצטיין. מצד שני, איש מעשה, שידע לתרגם את החזון לפעילות ברוכה בכל שנותיו במשרד החינוך ואף לאחר מכן, בפעילותו החינוכית הענפה.
לכן , אליעזר קצר פירות רבים מחזונו והותיר מורשת חינוכית מפוארת.

אנו, במכון סאלד, זכינו שאליעזר שימש כיושב ראש הוועד המנהל של מכון הנרייטה סאלד שנים רבות.
במשך שנים אלו הוא קידם וביסס את המכון כמכון מחקר מרכזי בתחום החינוך והחברה בישראל וניווט בחכמה, בתבונה ובמעורבות רבה את הוועד המנהל.
הוא מילא תפקיד זה בהתנדבות מלאה ובמסירות ואכפתיות רבה ותמיד היה שם בשבילנו, כמו שאומרים, באש ובמים.
בנוסף, אליעזר היה איש בעל רוחב אופקים מדהים, נואם מרתק, עם היכרות מעמיקה של השפה העברית ושל היהדות. תמיד היה הגורו שלנו בהגיה נכונה של מילים, ובוודאי היה גם מתקן אותי עכשיו.
חיכינו תמיד למוצא פיו בהרמות הכוסית בראש השנה ובפסח ובמפגשים וכנסים במכון, וכל פעם היה מחדש ומוסיף תובנות.
תענוג היה להקשיב לו מדבר על כל נושא בעולם ומספר את סיפוריו המרתקים על ילדותו ונערותו, על עבודתו בתחום החינוך והחברה, ועל מנהיגי המדינה אתם עבד.

גם כשלא הרגיש טוב במיוחד, ועל אף בעיות בריאותיות בשנים האחרונות, אליעזר עשה מאמץ עילאי והקפיד להופיע ולהשתתף במפגשים שלנו. תמיד הוא התעניין בנעשה, היטה אוזן קשבת לכל נושא שרצינו לעלות, ותרם מניסיונו הרב, מתבונתו ומעצותיו הטובות לכולנו.
גאולה היקרה היית רעיה למופת , שותפה לאליעזר לאורך כל הדרך בחכמה ובמסירות לאין קץ. הנהלת מכון סאלד, חברי הוועד המנהל ועובדי המכון לדורותיהם אתך ועם בני המשפחה באבלכם הכבד על אליעזר.
וכדברי השיר של נתן יונתן: איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?
נזכור את אליעזר תמיד ונשמתו תהא צרורה בצרור החיים.

שלך לתמיד
רחל וכל עובדי המכון

 


אודות:אליעזר שמואלי
תפקיד : יושב ראש
מורה, איש חינוך ומומחה למינהל חינוכי. כיהן כמנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות בין השנים 1976 – 1987. מר שמואלי עלה לארץ מלריסה ביוון בהיותו בן שבע. למד בבית הספר “תחכמוני”. היה חניך ומדריך בתנועת גורדוניה. משזכה במלגה – עבר ללמוד בבית הספר התיכון בית הכרם (התיכון ליד האוניברסיטה) (1942), ומשם לבית המדרש למורים על שם דוד ילין (המכללה לחינוך ע”ש דוד ילין) בבית הכרם, שבו הוסמך כמורה (1948). ערב הקמת המדינה, התמקד בפעילות חינוכית חלוצית בשכונת מזכרת משה בירושלים. היה זה למעשה המרכז הקהילתי הראשון בישראל, שנוהל כניסוי חינוכי על ידי ד”ר אברהם נדד ופרופ’ קרל פרנקנשטיין. לבקשת מפקד מחוז ההגנה בירושלים הכין נערי שכונות בירושלים לקראת גיוסם ל”הגנה”. לימים התגייסו נערים אלה לצה”ל והצטרפו לגדוד “הסלע” בגדנ”ע, ששמואלי היה מפקדו במלחמת העצמאות. שימש קריין בתחנת הרדיו של ההגנה קול המגן העברי. עם החלת חוק לימוד חובה (1949), יזם הקמת בית ספר לנערים עובדים מילדי השכונות, בשכונת שייח’ באדר בירושלים, ושימש כמנהלו מטעם “זרם העובדים”; וב-1951 נבחר להיות מנהל בית הספר “למל” לנערים עובדים בירושלים. השלים לימודי פסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית, ועם סיום לימודי התואר, הצטרף למחלקה לענייני המזרח התיכון בסוכנות היהודית, בה פעל בטיפוח החינוך הציוני במרכזי חינוך של המחלקה בארצות המזרח. מטעם המחלקה יצא לשליחות בתוניסיה – להכשרת יחידות המגן של הנוער היהודי באי ג’רבה, וארגון פעילות חינוכית – ציונית. ב-1956 זכה במלגה של ארגון נשות אמריקה ויצא ללימודי תואר שני במינהל חינוכי באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ועם השלמת התואר ושובו ארצה ב-1957, נקרא על ידי שר החינוך דאז, זלמן ארן, לשמש על ידו בלשכתו. במשרד, יזם והקים את בתי הספר הדו-שנתיים בעיירות הפיתוח, במגמה חקלאית ומקצועית, תכנן והקים את מערכת בתי הספר המקיפים, שהחלו לפעול בערי הפיתוח ובישובים קולטי עליה, ואשר פעילים כיום כמוסדות חינוכיים מרכזיים בכל רחבי הארץ. באמצע שנות ה-60 מונה לסמנכ”ל משרד החינוך – הממונה על מינהל החינוך העל-יסודי, ולימים, לראש מינהל החינוך, משנה למנכ”ל וראש מינהל הפיתוח העל-יסודי במדינה, והיה האחראי לביצוע חוק חינוך חובה לגילאי 14-16 (לרבות לימודי חינם לגילאי 16-18).

בהיותו מיומן בנושאי החינוך לילדי “ישראל השנייה”, הועמד בראש תוכנית הרווחה במשרד החינוך בעקבות המשבר החברתי (הפנתרים השחורים) באותה תקופה. בשנת 1976 נתמנה על ידי השר אהרון ידלין לתפקיד מנכ”ל משרד החינוך והתרבות, תפקיד שמילא במשך כ- 12 שנים, ובמסגרתו הוציא אל הפועל את תוכנית האינטגרציה בחינוך, שעירבה תלמידים יהודים משכונות ועדות שונות באותם בתי ספר. עם זאת, הוא המשיך את ההפרדה בין החינוך הממלכתי החילוני לחינוך הממלכתי הדתי ובין בתי הספר של בני הדתות השונות. כיהן כמנכ”ל תחת השרים אהרון ידלין, זבולון המר ויצחק נבון. בתפקידו כמנכ”ל שימש גם כיו”ר הוועד הישראלי לאונסק”ו. נציג ממשלת ישראל בקרן החינוך לישראל, ומרצה בביה”ס לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, שם הכשיר מאות מנהלים למערכת החינוך. שמואלי התמקד במשך כל תקופת עבודתו במערכת החינוך בקידומם ובטיפוחם של ילדי משפחות מצוקה בשכונות העוני ובעיירות פיתוח, יזם הקמת בתי ספר תיכוניים באזורי פיתוח ומצוקה ודאג לבוגריהם להמשך לימודיהם ולרכישת השכלה, הקים את בתי הספר המקיפים, ונלחם להגברת השילוב הבין-עדתי לשם חיזוקה של החברה בישראל. שמואלי גם הפריד את כיתות ז’ ו-ח’ מבתי הספר היסודיים וצירף אותם כחטיבות ביניים אל בתי הספר התיכוניים, חולל שינויים בהכשרת המורים ובתוכניות הלימודים, והיה אחראי על תכנונו ובנייתו של בית הספר המקיף בישראל.

במסגרת פעילות המשרד לקידום בני נוער מן הפריפריה, הגשים את רעיון פנימיות הטיפוח, כשעיקר המשימה היה לאתר תלמידים מבטיחים, בעלי כישרונות, ולרכז אותם בפנימיות ייחודיות שהוקמו לצורך זה (בתי הספר בויאר, עמליה, שטיינברג). יזם והקים את היחידה לטיפוח “מורשת יהדות המזרח” ולשילובה בתוכנית הלימודים, וביצע קליטה ארגונית של המגזר הערבי במערכת החינוך הכללית. ממייסדי קרן החינוך לישראל (ליד המגבית היהודית המאוחדת), שמימנה בניה ופיתוח של מאות מבני חינוך לבתי ספר מקיפים וקהילתיים, וממקימי האגודה לקידום החינוך, לעזרה לנערים מוכשרים ממשפחות נזקקות, שבראשה עמד במשך למעלה מ- 30 שנה. עם פרישתו ממשרד החינוך בשנת 1987, בעקבות מחלוקות עם שר החינוך דאז, יצחק נבון, התפנה לעבודה ציבורית: שימש כמנכ”ל בית התפוצות וכיו”ר העיתון דבר והוצאות הספרים עם עובד וספרי. בראשית שנות התשעים, התמסר לטיפוח המצוינות בחינוך, ובמסגרת זו יזם והקים בירושלים (בשיתוף עם הפילנתרופ בוב אשר) את ביה”ס התיכון למדעים ולאמנויות, שנוסד על ידי העמותה למצוינות בחינוך, שבראשה עמד. באותה תקופה פעל לקידום החינוך במגזר הערבי. הביא לצירוף בתי הספר של הכנסייה האורתודוקסית למערכת החינוך המוכר שאינו רשמי, ודאג לפיתוח המערכת החינוכית הערבית, בעיקר בגליל. בעקבות פעילותו זו, קיבל בהמלצת הארכיבישוף היווני את הוקרת הכס הקדוש, ואף הוזמן לאפיפיור יוחנן פאולוס השני – שהעניק לו אות הוקרה על כך.

החל משנת 1992 פועל לקידום מערכת החינוך בעיירת הפיתוח נתיבות, ולהחזרתם ללימודים ביישוב של ילדי נתיבות שפרשו מן היישוב ונדדו ללימודים תורניים. פעיל בנתיבות עד היום כיועץ לראש העיר לקידום ולשדרוג מערכת החינוך היישובית, וזו צועדת כיום בראש יישובי הנגב בהישגיה.

בשנת 1988 התנדב לעמוד בראש אגודת אכסניות הנוער בישראל. בתקופת כהונתו, הנמשכת עד היום, קמו אכסניות חדשות בבית שאן, בשלומי, במצדה בירושלים (בית הארחה ע”ש רבין) ובעכו.

פעיל בהתנדבות בתפקידים רבים נוספים, ובהם: יו”ר האגודה לקידום החינוך (מכינות אקדמיות, פנימיות יום, בתי ספר למדעים ביישובי פיתוח); יו”ר המפעל להכשרת ילדי ישראל; יו”ר מכון סאלד למחקר חינוכי; יו”ר המסלול האקדמי במכללה למינהל; יו”ר מפעל הסטיפנדיות לחינוך בע”מ; ועוד.

לבקשתה של רות אלון, עמד בראש קבוצת חברים שיזמו והקימו את “בית יגאל אלון” בגינוסר. שמואלי זכה מידי נשיא צרפת פרנסואה מיטראן לתואר עמית מסדר המצוינות של ממשלת צרפת, כן הוענקו לו פרס החינוך של עיריית תל אביב על ידי שלמה להט ותואר “אביר הגליל” – על ידי הארכיבישוף סלום. בשנת 2000 זכה בתואר יקיר ירושלים.

בשנת 2012 במלאת 100 שנים לייסוד המכללה לחינוך ע”ש דוד ילין , הוענק למר שמואלי על ידי יושב ראש הכנסת מר ראובן ריבלין והד”ר אנה רוסו, אות דוד ילין על תרומתו רבת השנים למערכת החינוך בישראל.

בעל טור קבוע בהד החינוך של הסתדרות המורים הכללית בישראל וב “קשר עין” של ארגון המורים העל יסודיים. ערך בויקיפדיה


ספר : אליעזר שמואלי, נתיבות בחינוך

כתבה: הקים את חטיבות הביניים וקידם את האינטגרציה: מת מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, אליעזר שמואלי

 

 

 

מוגן: נהלי עבודה

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

מוגן: טפסים

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

הרישום הצליח, תודה!

שמחים לראותכם בקהל המנויים שלנו.

 

 

הערכת תכניות חינוכיות בקרן למורשת הכותל

חוקרת: רוית אפרתי
יועצת אקדמית : פנינה גולן קוק
רכזת מחקר : יעל כרמלי

 

הקרן למורשת הכותל הינה הגוף הפועל מטעם מדינת ישראל בכל הנושאים הקשורים בתפעול, אחזקה ושימור של הכותל המערבי. בנוסף, עוסקת הקרן בפעילות חינוכית ומפעילה תכניות רבות לגילאים השונים – מכיתות א' ועד לקציני הצבא על מנת לחזק את הקשר של אלו אל הכותל המערבי וירושלים.

מכון סאלד מלווה באמצעות מחקר הערכה שלוש תכניות המופעלות בקרן: "פעילות שבתות סטודנטים בירושלים", "פעילות שבתות מפקדים בירושלים" ו"ירושלים שלי" (עבור תלמידים).

המחקר מתמקד בהערכת ביצוע (הערכת האפקטיביות של הפעילויות) ובהערכת התפוקות של התכניות (שביעות רצון ותרומה של הפעילויות למשתתפים).

התלמיד אביעד מרקוביץ בוגר המחזור החמישי בקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות

הערכת פדגוגיה מתוקשבת במכון סאלד

בעשור האחרון עוסק מכון סאלד בהערכת תכניות מתוקשבות המשולבות בהוראה ובלמידה במערכת החינוך בישראל. לצוות המחקר במכון ניסיון עשיר בהערכת תכניות בהן נעשה שימוש באמצעי קצה מגוונים – לוחות אינטראקטיביים, מחשבים ניידים, ערכות הצבעה וטאבלטים (מחשבי לוח), ובהערכת השפעתן על ההוראה והלמידה.

במכון פותחו כלי הערכה שנוסו ותוקפו במחקר – שאלונים למנהלים, למורים, לתלמידים ולהורים, וכלי מחוון ייחודי לתצפית (CLI-O), להערכה ולאפיון האינטראקציה מורה-תלמיד בכיתה מתוקשבת.

ממצאי המחקרים תורמים למובילי התכניות לעמוד על נקודות החוזק שלהן ועל התחומים הזקוקים לחיזוק ולייעול ולקבל החלטות הנוגעות ליישום התכניות בעתיד.


שימוש במחשבי לוח (טאבלטים/אייפדים)

סיכום ממצאים: פרויקט הטאבלטים בבית ספר באזור ירושלים – קדימה מדע, תשע”ה 
סיכום ממצאי הערכה פרויקט הטאבלטים בבית ספר בצפון הארץ – קדימה מדע, תשע”ד
סיכום ממצאי ביניים: תכנית בין שגרה לחירום – למידה מרחוק – קדימה מדע, תשע"ו

מצגת: מדגם ממצאי הערכה של פרויקט הטאבלטים בבית ספר בצפון הארץ – קדימה מדע, תשע”ד
מאמר: שימוש בטאבלטים בכיתה – השלכות להוראה וללמידה 


"כיתות חכמות" בבתי ספר

דוח: פרויקט כיתות חכמות – קדימה מדע – פרישה א, תשע"ג-תשע"ד
דוח: פרויקט כיתות חכמות – קדימה מדע – פרישה ב, תשע"ו
דוח: פרויקט שדרות שלנו – מגמות עיקריות בשילוב מחשבים ניידים בלמידה בבית ספר יסודי, תשע"ג
דוח: פרויקט שדרות שלנו – השפעת ההטמעה של מחשבים ניידים בכיתות חכמות על ההוראה והלמידה, תשע"ב
מצגת: הערכת פרויקט כיתות חכמות במסגרת "שדרות שלנו", תשע"א


פרויקט "בית ספר חכם"
סיכום ממצאי הערכה: פרויקט – “בית ספר חכם” בצפון הארץ – קדימה מדע, תשע”ה 
סיכום ממצאי הערכה: פרויקט – “בית ספר חכם” בדרום הארץ – קדימה מדע, תשע”ה 


לימוד אנגלית ומדעים “בכיתות חכמות

סיכום ממצאי הערכה: לימודי אנגלית ומדעים בכיתות חכמות – קדימה מדע, תשע"ג-תשע"ד


לוחות אינטראקטיביים להוראה וללמידה
מצגת: שימוש בלוחות אינטראקטיביים להוראה וללמידה – פרויקט SMART
מאמר: An Evaluation of SMART Classroom  פרויקט SMART

מאמר: שימוש בלוחות אינטראקטיביים להוראה וללמידה – פרויקט SMART


הטמעת סביבת “עת הדעת
מאמר: מחקר הערכה ל”עת הדעת”
פוסטר: הישגי התלמידים ועמדותיהם כלפי הלמידה בתכנית “עת הדעת”
מצגת: הישגי התלמידים ועמדותיהם כלפי הלמידה בתכנית “עת הדעת”
סרטון: עידית מני-איקן: תכנית “עת הדעת” – הישגי התלמידים ועמדותיה


כלי לניתוח תצפיות בכיתה מתוקשבת
(CLI-O)
מאמר: האם שימוש באמצעי הוראה מתוקשבים מעודד אינטראקציה פדגוגית חדשנית בכיתה?
מאמר: ?Does Use of ICT-Based Teaching Encourage Innovative Interactions in the Classroom


הוראת אנגלית בסיוע תכנית תקשוב ייעודית
 “Waterford”
דוח הערכה: תכנית Waterford ברשת “שובו”, תשע"א
פוסטר: השפעת הוראת אנגלית בסיוע תכנית מתוקשבת על הישגי תלמידים
מצגת: השפעת הוראת אנגלית בסיוע תכנית מתוקשבת על הישגי תלמידים
מאמר:  Evaluation of Waterford Early Learning Software


סקירת ספרות
בני נוער ברשת – מסוכנות והזדמנות לטיפול

Megamot