מחקר הערכה למיזם "מרחב בטוח"

מחקר משותף למכון סאלד ולמכללת כנרת, עבור הביטוח הלאומי.
חוקרים: ד"ר טל ברגר, ד"ר מירן בוניאל-נסים
מטרת המחקר לבדוק האם תכניות מניעה, תכניות התערבות ותכניות יישוביות בנושא בריונות ברשת משיגות את יעדן לצמצום הפגיעה ומניעתה. מכיוון שהמיזם הנוכחי כולל מרכיבים השונים באופיים ואופי הערכתם, מטרתנו להעריך כל מרכיב לגופו ולאחר מכן לבנות תכנית-על הכוללת את מאפייני המרכיבים השונים בעלי האפקטיביות המרבית.

תכנית פוירשטיין המופעלת בכפר הנוער בן יקיר

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

תכנית פוירשטיין הינה תכנית חינוכית המופעלת במסגרות חינוכיות (פורמליות ובלתי פורמליות) למען קידום כושר הלמידה בקרב תלמידים/מתבגרים. כיום מופעלת תכנית פוירשטיין במערכת החינוך בישראל במוסדות ומגזרים שונים, במוסדות אקדמיים, בצה"ל ומרכזי הכשרה ברחבי העולם ועוד.
בבסיס הגיון תכנית פוירשטיין, הטענה כי כלי ההעשרה האינסטרומנטלית הינו כלי המתאים לכל אדם, בכל גיל שהוא, ובכל רמת אינטיליגנציה שהיא, תוך כדי יישום שיטות ומטלות שונות לכל סוג אוכלוסייה.
העשרה אינסטרומנטלית היא תכנית התערבות, שפותחה ע"י פרופ' ראובן פוירשטיין, שמטרתה להקנות ולפתח מיומנויות חשיבה ואסטרטגיות למידה. התוכנית כוללת ביצוע של שורת תרגילי נייר ועיפרון, שמהווים אתגר, דורשים הפעלת פונקציות קוגניטיביות ויוצרים קונפליקט, שהוא תנאי הכרחי ליצירת מודעות והשתנות. שיטת ההעשרה האינסטרומנטלית הוכחה כמשמעותית בהפיכת התלמיד ללומד אפקטיבי. תובנות מקצועיות מניסיון נציגי מכון פוירשטיין בהוראת קבוצות תלמידים שהשתייכו לאוכלוסיות מוחלשות הראו, כי הגורם לאי רכישת מיומנויות יסוד באוכלוסיות מוחלשות בעלות מאפיינים סוציו-כלכליים נמוכים ו/או בעלות שונות תרבותית, הוא העדר מיומנות בהפעלת פונקציות קוגניטיביות הכרחיות לרכישת הקריאה, הכתיבה והחשבון.
מחקר הערכה הוזמן על ידי הנהלת כפר הנוער בן יקיר על מנת לקבל תמונה מפורטת יותר על התערבותה של תכנית פוירשטיין בבית הספר ולהצביע על נקודות החוזק והתורפה של התכנית.
צוות המחקר של מכון סאלד ערך מחקר עומק על ידי כלים איכותניים (ראיונות עומק, תצפיות וקבוצות מיקוד) על מנת:
 למפות קשיים וצרכים של כפר הנוער ותלמידיו.
 לשרטט קווים מנחים של התכנית, הן ברמה מערכתית והן ברמה הפדגוגית.
 לבחון תהליכים של הטמעת התכנית.
 לבחון מידת הטמעת התכנית בכפר הנוער תוך איתור מדדי הצלחת התכנית ואתגריה.
 לבחון השפעה ותרומת רכיבי התכנית על תפקוד והישגי התלמידים ועל תפקוד צוות בית הספר.
 לבחון מסוגלות התכנית לענות על הקשיים והצרכים של כפר הנוער.
 למפות מערך הכלים הניתנים לתלמידים בעקבות הטמעת התכנית.
 לגבש לקחים, מסקנות והמלצות.

מיזם תעודה – קרן ידידות טורונטו

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

בשנת הלימודים תשע"א יזמה עמותת ידידות טורונטו את מיזם "תעודה – כפרי נוער" המופעל כיום בשלושה כפרי נוער דתיים הקולטים תלמידים (בכיתות ז'-י') שיכולתם הקוגניטיבית תקינה (לא תלמידי חינוך מיוחד), אך בעלי קשיים בתחומים שונים כגון קשיי למידה וחסך במיומנויות למידה בסיסיות, תלמידים בעלי רקע סוציואקונומי מוחלש ותלמידים עולים עם קשיים בתהליכי ההגירה וההשתלבות.
לבקשת "קרן ידידות טורונטו" ערך צוות המחקר במכון הנרייטה סאלד מחקר הערכה על פרויקט "מיזם תעודה" במהלך שנת הלימודים תשע"ד. המחקר הינו מחקר הערכה מעצבת, הבוחן את רכיבי התכנית ודרכי הטמעתם בכפרי הנוער. מחקר זה התבצע באמצעות כלים איכותניים, הכוללים ראיונות עם מנהלי בתי הספר ואנשי התכנית, קבוצות מיקוד עם אנשי צוות בתי הספר והתלמידים – בתחילת שנה ובסופה.

מחקר הערכת תכנית ה"שפיצים"

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

"תכניות השפיצים" הינן תכניות מצוינות בתחומי מדע וטכנולוגיה מתקדמים המיועדים תלמידי תיכון מצטיינים ביישובי הפריפריה הבולטים בסקרנותם לחקר ולמדע.
היותה תכנית המוגדרת כתכנית צומחת, צוות המחקר של מכון הנרייטה סאלד התבקש על ידי עמותת ידידי עתידים לערוך מחקר הערכה המלווה את תכניות המצוינות של ה"שפיצים".
מחקר הערכה מעצב כלל בשלב הראשון מיפוי ואפיון התכנית מבחינת רכיביה ודרכי הטמעתה, מסקנות ראשוניות הנוגעות לפרמטרים/רכיבים רלוונטיים לתכנית, גיבוש רשימת מדדי הצלחה לתכנית, וסקיצה ראשונית לשאלוני תלמידים ובוגרים. בשלב שני, מחקר ההערכה כלל גיבוש והעברת שאלונים בקרב כלל משתתפי התכנית ובוגריה.

רשת מעונות אירופה-ישראל

מצגת ממצאיםחוקרת ראשית: אודליה אוחיון

רשת מעונות אירופה ישראל הינה רשת לדיור מוגן הכוללת שלושה בתים. במטרה לבחון את רמת שביעות רצון דיירי הרשת מהשירותים הניתנים בדיור המוגן וזאת על מנת להאיר על נקודות החזקה והחולשה של המקום על מנת לגבש החלטות מושכלות יותר לפיתוח וטיפוח הרשת, צוות המחקר במכון הנרייטה סאלד התבקשר ללוות את הרשת במחקר הערכה. לאחר מספר פגישות וקבוצות מיקוד, צוות המכון גיבש והעביר סקר עמדות ושביעות רצון בקרב כלל דיירי הרשת (העצמאיים).

 

קבצים מצורפים

בחינת "אורח חיים בריא בקרב בני נוער" – משרד המדע

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון
מחקר עיוני ומעצב בנושא "אורח חיים בריא בקרב בני נוער" הכולל סקירה תיאורטית בתחום, מערך מחקר איכותני לסקירה אופרציונלית בתחום, בניית סקר ארצי, העברתו, כתיבת ממצאים והפקת דוחות ומאמרים בתחום לשימוש קבלת החלטות במשרד המדע.
לצוות המחקר של מכון הנרייטה סאלד שותפים למחקר: המכללה האקדמית עמק יזראעל, המכללה האקדמית וינגייט, אוניברסיטת בר אילון, קופת חולים מאוחדת ואוניברסיטת חיפה.

תכנית אייסטים (ISTEAM) – רשת אורט ישראל

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

רשת אורט, המובילה בחזונה את מערכת החינוך, השיקה/יזמה לפני 17 שנים את המגמה ההנדסית המדעית כמודל STEM אינטגרטיבי – בין תחומי ורב תחומי. הרשת ממשיכה בהובלת חדשנות ויזמה את מודל iSTEAM, המהווה שילוב בין PBL לביןICT הכולל ידע ומיומנויות ביזמות.
צוות המחקר של מכון הנרייטה סאלד מלווה את תכנית אייסטים המופעלת בקרב מספר בתי ספר המשתייכים לרשת אורט ישראל על ידי מחקר הערכה מראשיתה ועד היום. ליווי ההערכה כלל בניית מודל לוגי של התכנית, גיבוש מדדי ביצוע של התכנית ומדדי הצלחה של התכנית. בשלב שני ועל בסיס השלב הראשון, נבחנו כלים להערכת התכנית (שאלון לצוות ההוראה ולמשתתפי התכנית). הגשת הממצאים הראשונה כללה את מיפוי רכיבי התכנית ואפיון אוכלוסייתה. בשנים הבאות, הגשת הממצאים כללה גם בחינת תרומת התכנית לאוכלוסיית צוות ההוראה ואוכלוסיית התלמידים המשתתפים בתכנית ובחינת מגמות לאורך השנים.

 

רשת דרכ"א

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

מטרת מחקר זה הינה בחינת הישגי בוגרי רשת דרכ"א בבחינת הבגרות וזאת בהשוואה לנתוני הממוצע הארצי וקבוצת השוואה בעלת מאפיינים דומים.

מחקר ההערכה כולל בחינת מגמות ההשתנות של הישגי הבוגרים לאורך חמש שנים. הישגי הבוגרים נבחנים על פי שיעורי הזכאים לתעודת בגרות (לפי סוגי זכאויות שונות) על פי מידת הנגשה לרמות היבחנות גבוהות במתמטיקה ופיסיקה וכן לפי מאפייני הבוגרים שאינם זכאים לבגרות. במחקר זה נבחנים גם שיעורי נשירה ושיעורי הבוגרים הממשיכים ליג’ יד’. ממצאי מחקר ההערכה זה מבוססים על נתוני חדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך.

רשת אורט ישראל

חוקרת ראשית: אודליה אוחיון

מטרת מחקר זה הינה בחינת הישגי בוגרי אורט ישראל בבחינת הבגרות וזאת בהשוואה לנתוני הממוצע הארצי וקבוצת השוואה בעלת מאפיינים דומים.

מחקר ההערכה כולל בחינת מגמות ההשתנות של הישגי הבוגרים לאורך חמש שנים. הישגי הבוגרים נבחנים על פי שיעורי הזכאים לתעודת בגרות (לפי סוגי זכאויות שונות) על פי מידת הנגשה לרמות היבחנות גבוהות במתמטיקה ופיסיקה וכן לפי מאפייני הבוגרים שאינם זכאים לבגרות. במחקר זה נבחנים גם שיעורי נשירה ושיעורי הבוגרים הממשיכים ליג’ יד’. ממצאי מחקר ההערכה זה מבוססים על נתוני חדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך.

אליעזר שמואלי ז"ל, יו"ר הוועד המנהל 1928 – 2018

 בצער עמוק אנו נפרדים וזוכרים את אליעזר!

אליעזר היה איש חינוך ברמ"ח איבריו ובשס"ה גידיו.
הוא מיזג באישיותו שתי תכונות מופלאות: מצד אחד איש חזון, שרצה לקדם תלמידים משכבות מוחלשות ולתת להם הזדמנויות לרכוש השכלה ולהצטיין. מצד שני, איש מעשה, שידע לתרגם את החזון לפעילות ברוכה בכל שנותיו במשרד החינוך ואף לאחר מכן, בפעילותו החינוכית הענפה.
לכן , אליעזר קצר פירות רבים מחזונו והותיר מורשת חינוכית מפוארת.

אנו, במכון סאלד, זכינו שאליעזר שימש כיושב ראש הוועד המנהל של מכון הנרייטה סאלד שנים רבות.
במשך שנים אלו הוא קידם וביסס את המכון כמכון מחקר מרכזי בתחום החינוך והחברה בישראל וניווט בחכמה, בתבונה ובמעורבות רבה את הוועד המנהל.
הוא מילא תפקיד זה בהתנדבות מלאה ובמסירות ואכפתיות רבה ותמיד היה שם בשבילנו, כמו שאומרים, באש ובמים.
בנוסף, אליעזר היה איש בעל רוחב אופקים מדהים, נואם מרתק, עם היכרות מעמיקה של השפה העברית ושל היהדות. תמיד היה הגורו שלנו בהגיה נכונה של מילים, ובוודאי היה גם מתקן אותי עכשיו.
חיכינו תמיד למוצא פיו בהרמות הכוסית בראש השנה ובפסח ובמפגשים וכנסים במכון, וכל פעם היה מחדש ומוסיף תובנות.
תענוג היה להקשיב לו מדבר על כל נושא בעולם ומספר את סיפוריו המרתקים על ילדותו ונערותו, על עבודתו בתחום החינוך והחברה, ועל מנהיגי המדינה אתם עבד.

גם כשלא הרגיש טוב במיוחד, ועל אף בעיות בריאותיות בשנים האחרונות, אליעזר עשה מאמץ עילאי והקפיד להופיע ולהשתתף במפגשים שלנו. תמיד הוא התעניין בנעשה, היטה אוזן קשבת לכל נושא שרצינו לעלות, ותרם מניסיונו הרב, מתבונתו ומעצותיו הטובות לכולנו.
גאולה היקרה היית רעיה למופת , שותפה לאליעזר לאורך כל הדרך בחכמה ובמסירות לאין קץ. הנהלת מכון סאלד, חברי הוועד המנהל ועובדי המכון לדורותיהם אתך ועם בני המשפחה באבלכם הכבד על אליעזר.
וכדברי השיר של נתן יונתן: איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?
נזכור את אליעזר תמיד ונשמתו תהא צרורה בצרור החיים.

שלך לתמיד
רחל וכל עובדי המכון

 


אודות:אליעזר שמואלי
תפקיד : יושב ראש
מורה, איש חינוך ומומחה למינהל חינוכי. כיהן כמנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות בין השנים 1976 – 1987. מר שמואלי עלה לארץ מלריסה ביוון בהיותו בן שבע. למד בבית הספר “תחכמוני”. היה חניך ומדריך בתנועת גורדוניה. משזכה במלגה – עבר ללמוד בבית הספר התיכון בית הכרם (התיכון ליד האוניברסיטה) (1942), ומשם לבית המדרש למורים על שם דוד ילין (המכללה לחינוך ע”ש דוד ילין) בבית הכרם, שבו הוסמך כמורה (1948). ערב הקמת המדינה, התמקד בפעילות חינוכית חלוצית בשכונת מזכרת משה בירושלים. היה זה למעשה המרכז הקהילתי הראשון בישראל, שנוהל כניסוי חינוכי על ידי ד”ר אברהם נדד ופרופ’ קרל פרנקנשטיין. לבקשת מפקד מחוז ההגנה בירושלים הכין נערי שכונות בירושלים לקראת גיוסם ל”הגנה”. לימים התגייסו נערים אלה לצה”ל והצטרפו לגדוד “הסלע” בגדנ”ע, ששמואלי היה מפקדו במלחמת העצמאות. שימש קריין בתחנת הרדיו של ההגנה קול המגן העברי. עם החלת חוק לימוד חובה (1949), יזם הקמת בית ספר לנערים עובדים מילדי השכונות, בשכונת שייח’ באדר בירושלים, ושימש כמנהלו מטעם “זרם העובדים”; וב-1951 נבחר להיות מנהל בית הספר “למל” לנערים עובדים בירושלים. השלים לימודי פסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית, ועם סיום לימודי התואר, הצטרף למחלקה לענייני המזרח התיכון בסוכנות היהודית, בה פעל בטיפוח החינוך הציוני במרכזי חינוך של המחלקה בארצות המזרח. מטעם המחלקה יצא לשליחות בתוניסיה – להכשרת יחידות המגן של הנוער היהודי באי ג’רבה, וארגון פעילות חינוכית – ציונית. ב-1956 זכה במלגה של ארגון נשות אמריקה ויצא ללימודי תואר שני במינהל חינוכי באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ועם השלמת התואר ושובו ארצה ב-1957, נקרא על ידי שר החינוך דאז, זלמן ארן, לשמש על ידו בלשכתו. במשרד, יזם והקים את בתי הספר הדו-שנתיים בעיירות הפיתוח, במגמה חקלאית ומקצועית, תכנן והקים את מערכת בתי הספר המקיפים, שהחלו לפעול בערי הפיתוח ובישובים קולטי עליה, ואשר פעילים כיום כמוסדות חינוכיים מרכזיים בכל רחבי הארץ. באמצע שנות ה-60 מונה לסמנכ”ל משרד החינוך – הממונה על מינהל החינוך העל-יסודי, ולימים, לראש מינהל החינוך, משנה למנכ”ל וראש מינהל הפיתוח העל-יסודי במדינה, והיה האחראי לביצוע חוק חינוך חובה לגילאי 14-16 (לרבות לימודי חינם לגילאי 16-18).

בהיותו מיומן בנושאי החינוך לילדי “ישראל השנייה”, הועמד בראש תוכנית הרווחה במשרד החינוך בעקבות המשבר החברתי (הפנתרים השחורים) באותה תקופה. בשנת 1976 נתמנה על ידי השר אהרון ידלין לתפקיד מנכ”ל משרד החינוך והתרבות, תפקיד שמילא במשך כ- 12 שנים, ובמסגרתו הוציא אל הפועל את תוכנית האינטגרציה בחינוך, שעירבה תלמידים יהודים משכונות ועדות שונות באותם בתי ספר. עם זאת, הוא המשיך את ההפרדה בין החינוך הממלכתי החילוני לחינוך הממלכתי הדתי ובין בתי הספר של בני הדתות השונות. כיהן כמנכ”ל תחת השרים אהרון ידלין, זבולון המר ויצחק נבון. בתפקידו כמנכ”ל שימש גם כיו”ר הוועד הישראלי לאונסק”ו. נציג ממשלת ישראל בקרן החינוך לישראל, ומרצה בביה”ס לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, שם הכשיר מאות מנהלים למערכת החינוך. שמואלי התמקד במשך כל תקופת עבודתו במערכת החינוך בקידומם ובטיפוחם של ילדי משפחות מצוקה בשכונות העוני ובעיירות פיתוח, יזם הקמת בתי ספר תיכוניים באזורי פיתוח ומצוקה ודאג לבוגריהם להמשך לימודיהם ולרכישת השכלה, הקים את בתי הספר המקיפים, ונלחם להגברת השילוב הבין-עדתי לשם חיזוקה של החברה בישראל. שמואלי גם הפריד את כיתות ז’ ו-ח’ מבתי הספר היסודיים וצירף אותם כחטיבות ביניים אל בתי הספר התיכוניים, חולל שינויים בהכשרת המורים ובתוכניות הלימודים, והיה אחראי על תכנונו ובנייתו של בית הספר המקיף בישראל.

במסגרת פעילות המשרד לקידום בני נוער מן הפריפריה, הגשים את רעיון פנימיות הטיפוח, כשעיקר המשימה היה לאתר תלמידים מבטיחים, בעלי כישרונות, ולרכז אותם בפנימיות ייחודיות שהוקמו לצורך זה (בתי הספר בויאר, עמליה, שטיינברג). יזם והקים את היחידה לטיפוח “מורשת יהדות המזרח” ולשילובה בתוכנית הלימודים, וביצע קליטה ארגונית של המגזר הערבי במערכת החינוך הכללית. ממייסדי קרן החינוך לישראל (ליד המגבית היהודית המאוחדת), שמימנה בניה ופיתוח של מאות מבני חינוך לבתי ספר מקיפים וקהילתיים, וממקימי האגודה לקידום החינוך, לעזרה לנערים מוכשרים ממשפחות נזקקות, שבראשה עמד במשך למעלה מ- 30 שנה. עם פרישתו ממשרד החינוך בשנת 1987, בעקבות מחלוקות עם שר החינוך דאז, יצחק נבון, התפנה לעבודה ציבורית: שימש כמנכ”ל בית התפוצות וכיו”ר העיתון דבר והוצאות הספרים עם עובד וספרי. בראשית שנות התשעים, התמסר לטיפוח המצוינות בחינוך, ובמסגרת זו יזם והקים בירושלים (בשיתוף עם הפילנתרופ בוב אשר) את ביה”ס התיכון למדעים ולאמנויות, שנוסד על ידי העמותה למצוינות בחינוך, שבראשה עמד. באותה תקופה פעל לקידום החינוך במגזר הערבי. הביא לצירוף בתי הספר של הכנסייה האורתודוקסית למערכת החינוך המוכר שאינו רשמי, ודאג לפיתוח המערכת החינוכית הערבית, בעיקר בגליל. בעקבות פעילותו זו, קיבל בהמלצת הארכיבישוף היווני את הוקרת הכס הקדוש, ואף הוזמן לאפיפיור יוחנן פאולוס השני – שהעניק לו אות הוקרה על כך.

החל משנת 1992 פועל לקידום מערכת החינוך בעיירת הפיתוח נתיבות, ולהחזרתם ללימודים ביישוב של ילדי נתיבות שפרשו מן היישוב ונדדו ללימודים תורניים. פעיל בנתיבות עד היום כיועץ לראש העיר לקידום ולשדרוג מערכת החינוך היישובית, וזו צועדת כיום בראש יישובי הנגב בהישגיה.

בשנת 1988 התנדב לעמוד בראש אגודת אכסניות הנוער בישראל. בתקופת כהונתו, הנמשכת עד היום, קמו אכסניות חדשות בבית שאן, בשלומי, במצדה בירושלים (בית הארחה ע”ש רבין) ובעכו.

פעיל בהתנדבות בתפקידים רבים נוספים, ובהם: יו”ר האגודה לקידום החינוך (מכינות אקדמיות, פנימיות יום, בתי ספר למדעים ביישובי פיתוח); יו”ר המפעל להכשרת ילדי ישראל; יו”ר מכון סאלד למחקר חינוכי; יו”ר המסלול האקדמי במכללה למינהל; יו”ר מפעל הסטיפנדיות לחינוך בע”מ; ועוד.

לבקשתה של רות אלון, עמד בראש קבוצת חברים שיזמו והקימו את “בית יגאל אלון” בגינוסר. שמואלי זכה מידי נשיא צרפת פרנסואה מיטראן לתואר עמית מסדר המצוינות של ממשלת צרפת, כן הוענקו לו פרס החינוך של עיריית תל אביב על ידי שלמה להט ותואר “אביר הגליל” – על ידי הארכיבישוף סלום. בשנת 2000 זכה בתואר יקיר ירושלים.

בשנת 2012 במלאת 100 שנים לייסוד המכללה לחינוך ע”ש דוד ילין , הוענק למר שמואלי על ידי יושב ראש הכנסת מר ראובן ריבלין והד”ר אנה רוסו, אות דוד ילין על תרומתו רבת השנים למערכת החינוך בישראל.

בעל טור קבוע בהד החינוך של הסתדרות המורים הכללית בישראל וב “קשר עין” של ארגון המורים העל יסודיים. ערך בויקיפדיה


ספר : אליעזר שמואלי, נתיבות בחינוך

כתבה: הקים את חטיבות הביניים וקידם את האינטגרציה: מת מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, אליעזר שמואלי