הערכת תכנית "תגלית"

חוקרות: תמי ברוש,  ד"ר רחל זורמן
צוות המחקר:  רותם נגר, סבטה רובן, יעל שמריהו-ישורון, אדר אניסמן, הילה שפיצר, גלעד שפירא

מכון סאלד מלווה את תכנית “תגלית” מאז שנת 2009 באמצעות מחקר הערכה רחב היקף. המחקר נחלק לארבעה ענפים המשרתים צרכים שונים של מטה תגלית ומפעיליה:
הערכות ביצוע –  במסגרת ענף זה נערכות תצפיות בקרה במדגם מייצג של מארגני (מפעילי) תגלית, בהן נבחן אופן יישום הסטנדרטים והעקרונות החינוכיים של תגלית בשטח בכל אחד מן המארגנים.
הערכות חינוכיות –  במסגרת ענף זה נערכות תצפיות עומק, המלוות קבוצות תגלית לכל משך שהותם בארץ במטרה לבחון את הסטנדרטים והעקרונות החינוכיים עצמם: האם הם מתאימים לשטח? האם הם מסייעים לתהליכים המצופים בקבוצה? מהם התיקונים וההתאמות אשר ניתן לבצע בסטנדרטים למען טיוב ושיפור התכנית? בכל עונה מתמקדת תצפיות העומק במוקד אחר של התכנית.
משוב המשתתפים  – במסגרת ענף זה מועברים שאלונים למדגם רחב של משתתפי התכנית, במטרה ללמוד על נקודת מבטם באשר להיבטי התכנית השונים, החל מהיבטים לוגיסטיים וכלה בתפיסותיהם לגבי תמורות חינוכיות וערכיות.
מחקרי “נישה – במסגרת ענף זה נערכים מחקרי הערכה ממוקדים, הבוחנים את אופן ביצוען והשגת מטרותיהן של תכנית ייחודיות הנערכות במסגרת תגלית.
תוצרי כל ענפי המחקר משתלבים יחדיו ליצירת תמונה כוללת, מעמיקה ומתמשכת אודות התכנית והשפעותיה, המאפשרת למקבלי ההחלטות במטה החינוכי של תגלית שיפור מתמיד של התכנית על רכיביה השונים.

הערכת תכניות חינוכיות בבית הספר להוראת השואה ביד ושם

חוקרת: ד"ר רעיה ברמה
צוות המחקר: הילה רונן-דבי, ד"ר רחל זורמן

ביה"ס המרכזי להוראת השואה הוא הזרוע החינוכית של "יד ושם", ותפקידו להנחיל את התפיסה החינוכית של "יד ושם" באמצעות מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. התפיסה החינוכית שלו היא שיש לראות בשואה לא רק אירוע היסטורי אדיר ממדים אלא אירוע היסטורי בעל משמעות חינוכית. עיקר הפעילות של ביה"ס מתמקדת בהוראת השואה והנחלת זכרה, הן על-ידי הדרכות וסדנאות פרונטליות לתלמידים, מורים ומחנכים, והן על-ידי מתן כלים פדגוגיים מגוונים למורים ולמחנכים מהארץ ומחו"ל. ההערכה היא מעצבת-מטייבת – מספקת משוב לתכנית על נקודות החוזק ועל תחומים לשיפור, וכן מסכמת – בוחנת את מידת השגת המטרות והיעדים. הערכת התכנית נעשית עבור קרן משפחת אדלסון וועדת התביעות.

הערכת סמינרים אירופאים של יד ושם

חוקרת: אורית בנדס-יעקב

מחקר ההערכה מבקש להעריך את הסמינרים שמממנת ועדת התביעות (אייצ'ק) עבור מחנכים ואנשי דת אירופים (לא יהודיים). משתתפי תכנית ההשתלמויות מתבקשים לתת משוב בנוגע למרב ההיבטים של התכנית ולהביא לתובנות בנוגע לדרכים שבהן התכנית יכולה לקדם באופן אפקטיבי את הוראת השואה באירופה, לשמור על זכרה ולסייע בהתמודדות עם תופעות גזענות ואנטישמיות.

הערכת תכנית "מסע שורשים" של תלמידים מרשת בתי הספר של חפציב"ה

חוקרת: אורית בנדס-יעקב
צוות המחקר: אלכסנדרה גלמן, עדי ברמניס.

בשני העשורים האחרונים נבנו בקהילות היהודיות בברית המועצות לשעבר מוסדות חינוכיים, תרבותיים, דתיים, קהילתיים ואחרים, אשר פעלו במישור הפורמאלי והבלתי-פורמאלי במטרה להעמיק את הזהות היהודית בקרב האוכלוסייה היהודית. רשת חפציב"ה – חינוך פורמאלי ציוני יהודי בברה"מ לשעבר היא רשת של בתי ספר יהודיים יומיים – דתיים, חרדיים וחילוניים ("אורט העולמי"; "אור אבנר"; "שמע ישראל") – אשר מופעלת בשיתוף פעולה בין משרד החינוך והסוכנות היהודית. כיום כוללת הרשת 45 בתי ספר ב-29 ערים ב-11 מדינות, בהם לומדים כ-9,000 תלמידים יהודים ומלמדים מורים מקומיים ומורים שליחים מישראל. תכנית "מסע שורשים" לאתרי מורשת העם היהודי והשואה, היא אחת מן התכניות הבלתי-פורמאליות לטיפוח הזהות היהודית שמפעילה תכנית חפציב"ה. התכנית עוסקת בדיאלוג בין-דורי ובין-זמני, בזיקה לחינוך דור העתיד היהודי בברה"מ. מכון הנרייטה סאלד מבצע עבור הסוכנות היהודית מחקר הערכה על פרויקט "מסע שורשים" המתקיים השנה לבלרוס . מטרת המחקר היא ללמוד על המידה בה משיג "מסע שורשים" את מטרותיו החינוכיות (בתחום הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי). המחקר מתייחס להקשר היהודי ולהקשר הציוני  וכן יספק משוב מפורט על המסע עצמו, ההכנה לקראתו והפעילות החינוכית בעקבותיו. המחקר מתקיים בקרב תלמידים (בוגרי המסע בשנה הקודמת, משתתפי המסע בשנה הנוכחית, ותלמידים שלא יצאו למסע וישמשו כקבוצת השוואה) וכן בקרב המבוגרים (מדריכים ואנשי חינוך) המתלווים למסע. רוב רובו של המחקר מתנהל באתר אינטרנט שבו ימלאו התלמידים והמלווים היוצאים למסע השנה, שאלונים לפני המסע (פברואר-מרץ), כחודש לאחר החזרה ממנו (יוני) וכחצי שנה אחריו (אוקטובר). המלווים ימלאו שאלון פעם אחת – לאחר החזרה מן המסע. מלבד שאלונים יכלול המחקר גם קבוצות מיקוד לחלק מן המורים והתלמידים לפני ואחרי המסע, וכן שאלונים למשתתפי המסע בשנה הקודמת. "מסע  שורשים" ילווה בתצפית עומק לאורך כל ימי המסע.

תכנית 'פרויקט רנסנס לנשים יהודיות' (Jewish Women's Renaissance Project- JWRP)

חוקרת: פנינה קוק גולן

בימים אלה החלה במכון הערכה של תכנית שמופעלת על ידי הארגון Jewish Women's Renaissance Project.

מטרות התכנית כוללות : העצמת נשים יהודיות בתפוצות, חיזוק הזהות והפעילות היהודית שלהן, וקירובן לערכי המסורת היהודית- כולל, בין היתר, ערכים הנוגעים למשפחה ולטיפוח הזהות היהודית בקרב ילדיהן.

התכנית מיועדת לנשים שלהן לפחות ילד אחד מתחת לגיל 18, וכוללת סיור לימודי וחווייתי של 8 ימים בישראל. מעבר לכך, פעילויות טרום-סיור, המיועדות להכנה ולגיבוש קבוצת הסיור טרם יציאתה לארץ וכן פעילויות המשך לאחר הסיור, אשר מטרתן חיזוק ושימור אפקט הסיור בארץ, מהוות מרכיב חובה אינטגראלי של החוויה הכוללת של הסיור.

מטרת ההערכה הינה לעקוב אחר תפוקות ותוצאות התכנית הן לטווח הקצר, בסיום הסיור, והן לאחר שנה. לשם כך, אנו בודקים לעומק את יעדי התכנית ומדדי הצלחתה כפי שהם מצטיירים בעיני בעלי העניין השונים. בהתאם לכך, אנו בונים את הכלים אשר ישמשו לאיסוף הנתונים במסגרת סקר משתתפים לפני ההשתתפות בתכנית, מיד עם סיום הסיור ושנה לאחר הסיור.

מערך ההערכה משלב כלים איכותניים (ראיונות על בעלי עניין שונים) לצד כלים כמותיים (שאלוני משתתפים).

ליווי תוכנית במחקר והערכה עבור חברת קומפדיה

חוקרת: ד"ר עידית מני- איקן
רכזת מחקר: דנה רוזן

חברת קומפדיה החלה להפעיל בשנת הלימודים תשע"ה תכנית ניסיונית להוראת תנ"ך באמצעות טאבלטים בכל בתי הספר התיכוניים ברמת גן כחלק משעות העשרה.

התכנית מיועדת להגביר את העניין והמוטיבציה של תלמידי כיתות ט' ללימודי תנ"ך. באמצעות התכנית התלמידים אמורים  לחוות הנאה מלימודי התנ"ך: מחומר הלימוד עצמו המוגש בצורה הוליסטית ואינטרדיסציפלינרית (שילוב עם היסטוריה, גאוגרפיה, אמנות וכדומה) והן משיטות הוראה חדשניות המשלבות טכנולוגיה (טאבלטים).

מכון סאלד מלווה את התכנית במחקר הערכה הנועד לבחון את עמדותיהם של התלמידים על לימודי תנ"ך ואת השינוי בהן, בעקבות ההתנסות בתכנית.

הערכת תכנית "waterford"

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

תכנית “Waterford” היא תכנית המיועדת ללימודי אנגלית כשפה זרה. במסגרת התכנית התלמידים נחשפים כשעה-שעתיים שבועיות לתוכנה אדפטיבית ללימודי אנגלית במהלך יום הלימודים בבית הספר. התוכנה מציעה פעילויות מגוונות שנועדו ללמד מיומנויות קריאה עבור ילדים בני 8-4. מחקר ההערכה של תוכנית "Waterford"  פעל כהערכה מעצימה ומעצבת בכדי לספק מידע עדכני הן לבתי הספר שבניסוי והן להנהלת התכנית. המחקר נערך על כיתות ניסוי והשוואה של תלמידי כיתות א’ שהם ברובם עולים מחבר העמים ולומדים ברשת החינוך "שובו". המחקר בחן את דרכי יישום פרדיגמת התכנית הלכה למעשה ואת העמידה ביעדים, תוך כדי בדיקת השפעת התכנית על התלמידים והמורים באמצעות הערכת ההישגים והמיומנויות של התלמידים, בדיקת שינוי והרחבת דפוסי ההוראה של המורים לאנגלית.

הערכת פרויקט "שדרות שלנו"

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
רכזת המחקר:  ציפי בשן

הפרויקט הוא פרי יוזמה אישית של השר מיכאל איתן במימון משותף של ממשלת ישראל ותורמים מהסקטור הפרטי ובראשם קבוצת ILC מלוס אנג'לס. יוזמי הפרויקט ביקשו להפעיל "כיתות חכמות" בשני בתי ספר יסודיים בשדרות, למטרה כפולה: לקדם את מערכת החינוך בשדרות ולבחון את יישום הפרויקט כתכנית חלוץ שתורחב, אם תמצא מועילה, לבתי ספר נוספים. הפרויקט מבוסס על הקמת תשתיות טכנולוגיות בכל כיתות בתי הספר, מחשב למורים, מקרן, לוח לבן אינטראקטיבי, מערכת שמע וכן חיבור אלחוטי לאינטרנט. החיבור האלחוטי מאפשר למורים בשדרות להביא את "העולם" אל חדר הכיתה ולשלב הוראה ולמידה מתוקשבת בבית-הספר ובבית.

הנהלת הפרויקט תרמה לשני בתי הספר 16 לוחות אינטראקטיביים וכן משאבים נוספים המושקעים בתכנית הדרכה והטמעה אינטנסיבית, לצוותי המורים בשני בתי-הספר.

מחקר ההערכה של הפרויקט פועל כהערכה מעצימה ומעצבת ומספק מידע רלוונטי הן לבתי הספר שבניסוי, הן להנהלת הפרויקט והן לגופים נוספים הקשורים בהפעלתו ובהטמעתו. מחקר ההערכה בוחן את דרכי יישום פרדיגמת הפרויקט הלכה למעשה ובודק עד כמה הוא עומד ביעדיו. המחקר מתוכנן כמחקר רב-שלבי שבתחילתו יתמקד בהשפעה ראשונית על התלמידים והמורים ובהמשך יבחן את הערכת ההישגים והמיומנויות של התלמידים, שינוי והרחבת דפוסי ההוראה של המורים, שינוי בחדר מורים ובבית הספר כולו ושביעות רצון של ההורים והקהילה בשדרות. מנתוני ההערכה ניתן יהיה לעמוד על נקודות החוזק של הפרויקט ועל הטעון שיפור, ללמוד ולהגדיר את מידת האפקטיביות שלו ולהמליץ על דרכים לייעלו ולשפרו.

מחקר הערכה עבור חברת 'עת הדעת'

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
רכזת המחקר: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
צוות המחקר: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי, רוית אפרתי, רוני בארי

 

תכנית "עת הדעת" כוללת פרויקט פיתוח תוכנה ייחודי בתחום החינוך, הניצב בחזית הטכנולוגיה העולמית ומשלב עבודה עם טכנולוגיות Web, מולטימדיה ובסיסי נתונים. מטרת המחקר היתה להבין את השפעת התכנית על כל משתתפיה: מנהלי בתי ספר, מורים, תלמידים והורים. במחקר נבחנו היבטים שונים של השפעה אפשרית, למשל עמדות ותפיסות משתתפי התכנית כלפי הלמידה וההוראה בכלל וכלפי הוראת מקצועות עת הדעת בפרט, הזמן המוקדש להוראה וללמידה והאינטראקציה בין התלמידים למורה בשיעורים. כמו כן פותחו מבחני הישגים במקצועות עת הדעת שנועדו לבחון את הישגי תלמידי התכנית מול כיתות השוואה. מחקר ההערכה היה תלת-שנתי וליווה את התפתחות וגיבוש התכנית. המחקר נועד לעזור בעיצוב רציונל התכנית והגדרת ואפיון פדגוגית עת הדעת, ובמתן נתונים על תפוקות התכנית ועל דרכים לשפרה, לקראת פרישת התכנית ברחבי הארץ.

 

שימוש בלוחות אינטראקטיביים להוראה וללמידה – הערכת פרויקט SMART

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
רכזת המחקר: ציפי בשן

ארגון "קדימה מדע" מקיים מזה כשנתיים את פרויקט 'SMART' אשר נועד לקדם את תהליכי ההוראה והלמידה, תוך כדי הסתייעות בטכנולוגיית המידע והתקשורת. במסגרת הפרויקט נבנו "כיתות חכמות" בבתי ספר שונים בארץ. בכיתות לוחות אלקטרוניים(IWB)  המאפשרים אינטראקציה, כתיבה וגלישה באינטרנט באמצעות תוכנה דידקטית המתלווה ללוח. בפרויקט משולבים תכנים דיגיטליים, סביבת למידה אינטראקטיבית ומחשב אישי. צוות 'קדימה מדע' תרם את הכיתות ומלווה את הפרויקט בהדרכה והשתלמויות למורים.

מחקר ההערכה בוצע במהלך 18 חודשים בשישה בתי ספר שהיוו פיילוט של הפרויקט. בכל אחד מבתי הספר הוכנסו 10 לוחות אינטראקטיביים ו-32 מחשבים ניידים. מטרת המחקר הייתה להבין את השפעת הפרויקט, על משתתפיו השונים: מנהלי בתי הספר, מורים מובילי חדשנות טכנולוגית, מורים מטמיעים, תלמידים והוריהם. נבחנו היבטים שונים של השפעה אפשרית, למשל עמדות ותפיסות משתתפי הפרויקט כלפי הלמידה וההוראה באמצעות הלוח האינטראקטיבי, האינטראקציה בין התלמידים למורה בשיעורים אלו ,יתרונות הפרויקט וקשיים מרכזיים.

המחקר יסייע הן בעיצוב הרציונל של הפרויקט והן במתן נתונים על תפוקות הפרויקט ועל דרכים אפשריות לשפרו, במטרה לעזור ל'קדימה מדע' בקבלת החלטות לקראת השלב העיקרי של הפרויקט הכולל כניסה למאות "כיתות חכמות" בצפון הארץ.