מכון הנרייטה סאלד רחוב קולומביה 9,ירושלים 96583.טל' 02-6494444
English

יחסי יהודים ערבים

החל מחקר-המשך בנושא בתי ספר תאומים בהזמנת מרכז פרס לשלום

חוקרות: אורית בנדס יעקב ודנה רוזן

מחקר הערכה בן שלוש שנים עבור מרכז פרס לשלום על תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום". תכנית זו מפגישה על בסיס קבוע ומתמשך מאות ילדות ישראליות ופלסטיניות באימוני כדורגל ובפעולות "חינוך לשלום". התכנית מכוונת ליצירת דיאלוג בלתי אמצעי פנים אל פנים בין המשתתפות, לצד העצמה אישית במטרה לטפח תרבות של שלום ושיתוף פעולה בקרב בני הדור הצעיר באזור. ההערכה הכוללת של התוכנית בוחנת האם התכנית השיגה את יעדיה הערכיים והצליחה לחולל שינוי אצל משתתפות התכנית – ילדות פלסטיניות וישראליות, וכן אצל הוריהן שחלקם לוקחים חלק בתכנית. במחקר משתתפות כ-200 תלמידות ישראליות, ערביות-ישראליות ופלסטיניות בגילאי 7-11, כ-40 הורים וכן צוות המאמנים והסטודנטיות  המשתתפות בתכנית.

 


 

ההערכת תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום" המפעיל מרכז פרס לשלום

חוקרת ראשית: אורית בנדס יעקב
צוות המחקר: אנה רזניקובסקי, מרים חטאב

מחקר הערכה בן שנתיים עבור מרכז פרס לשלום על תכנית "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום". "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום" אשר יזם מרכז פרס לשלום, מפגישים על בסיס קבוע ומתמשך מאות נערות וילדות ישראליות ופלסטיניות באימוני כדורגל ובפעולות "חינוך לשלום". התכנית מכוונת ליצירת דיאלוג ואינטגרציה פנים אל פנים בין המשתתפות, לצד העצמה אישית במטרה לטפח תרבות של שלום ושיתוף פעולה בקרב בני הדור הצעיר באזור. ההערכה הכוללת של התוכנית בקשה לבחון האם התכנית השיגה את יעדיה הערכיים והצליחה לחולל שינוי אצל משתתפות התכנית – נערות וילדות פלסטיניות וישראליות. שאלות המחקר העיקריות, בהתייחסות לכל קבוצה בפני עצמה:

- האם חל שינוי בתפיסות וברגשות השליליים, וכן בתפיסות הסטראוטיפיות כלפי הצד השני בקרב המשתתפות בתכנית?

- האם חל שינוי בתפיסות וברגשות החיוביים כלפי הצד השני: שאיפה לשלום ולנורמליזציה ורצון ליצור קשרי ידידות עם הצד

השני בקרב  משתתפות התכנית?

- האם חל שינוי בתפיסת העצמי ובתפיסת המגדר של הנערות המשתתפות בזיקה לתכנית?

- מהן ההשפעות הנוספות של התכנית?

במחקר לקחו חלק תלמידות ישראליות ופלסטיניות בגילאי 7-18. מן הצד הישראלי – התלמידות הגיעו מארבע קהילות בדרום ישראל: קריית גת, ירוחם, כפר מנחם ושדה יואב. מן הצד הפלסטיני – התלמידות הגיעו מן הקהילות של בית לחם, יאטה, יריחו, מזרח ירושלים ואבו-גוש.

תמצית המחקר


הערכת תכנית "יא סלאם" שמפעילה קרן יוזמות אברהם

חוקרות: אורית בנדס יעקב (חוקרת ראשית), ד"ר בהאא מח'ול (מפתחת מבחני ידע)

צוות המחקר: אנה רזניקובסקי, מרים חטאב, קרן ליבנה, אודליה אוחיון

מכון הנרייטה סאלד ביצע מחקר הערכה מקיף של התכנית "יא סלאם" להוראת שפה ותרבות ערבית בבתי ספר יסודיים עבריים. התכנית, פותחה לפני שמונה שנים על ידי עמותת "יוזמות קרן אברהם", מיושמת על ידי משרד החינוך, בשיתוף העמותה, בכיתות ה'-ו' בכ-200 בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים. מורי התכנית הם מורים ערבים (רובם ככולם מורות) בעלי תעודת הוראה בערבית, שהוכשרו להוראתה. בשנת הלימודים תשע"א אימץ משרד החינוך את התכנית, וכיום זו תכנית חובה הנלמדת בכל בתי הספר במחוז הצפון של משרד החינוך ובעיר חיפה. נוסף על כך היא נלמדת בחלק מבתי הספר בתל אביב-יפו, בירושלים ובמחוז הדרום.

מטרת המחקר הייתה להעריך את תכנית הלימודים "יא סלאם" על רבדיה השונים ולבחון את מידת השפעתה של התכנית על עמדות משתתפיה כלפי השפה הערבית ותרבותה ועל יחסם כלפי ערבים בישראל וכלפי האפשרות של חיים משותפים עמם. המחקר מבקש להעריך את הישגיה הלימודיים

של התכנית ואת השפעתה על ההישגים של משתתפיה בלימודי ערבית בחטיבת הביניים. המחקר יעמוד גם על האופן שבו השתלבה התכנית בבתי הספר העבריים ועל השפעתה על חיי בית הספר.

אלה שאלות המחקר העיקריות:

- כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות שלימדו בה בבתי הספר העבריים מנקודת המבט של מנהלי בתי הספר?

- כיצד השתלבו התכנית "יא סלאם" והמורות הערביות בבית הספר העברי מנקודת מבטן?

- באיזו מידה הצליחה התכנית "יא סלאם" להשיג את יעדיה הלימודיים?

- האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על עמדות התלמידים עם סיום התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל? אם כן, באיזו מידה?

- באיזו מידה השפיעה התכנית "יא סלאם" על הישגיהם של בוגריה בכיתה ז' בערבית ספרותית? האם ההשתתפות בתכנית השפיעה על רצונם להמשיך בלימודי ערבית בחטיבה העליונה?

- האם השפיעה התכנית "יא סלאם" על העמדות של בוגרי התכנית כלפי השפה והתרבות הערבית וכלפי הערבים בישראל שנה לאחר סיומה (בסוף כיתה ז')? אם כן, באיזו מידה?

במחקר שנערך במהלך שלוש שנים השתתפו 75 מנהלים שבבית ספרם פועלת התכנית, 19 מורות ערביות המלמדות ערבית על פי התכנית, כ-1000 תלמידי בתי ספר יסודיים (כמחציתם תלמידי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה), כ-500 תלמידי חטיבות ביניים (כמחציתם בוגרי התכנית וכמחציתם קבוצת השוואה) ו-16 מורות (יהודיות) לערבית בחטיבת הביניים. במחקר נעשה שימוש בשאלוני עמדות, במבחני ידע בכתב ובעל-פה בערבית מדוברת ובערבית ספרותית וכן בשאלוני משוב.

קישור למחקר המלא

דרונט בניית אתרים